משבר נישואים; בעלי כל הזמן מאיים עליי בגירושין

בעלי ואני נשואים שנתיים ומיום הולדת הבן שלנו התחילה הדרדרות ביחסים שלנו...

כבר בימים הראשונים של הלידה ראיתי שהוא כועס מה שלא ראיתי מעולם אצלו, הוא היה בן אדם מאוד רגוע ושליו תמיד ופתאום היו לו התפרצויות זעם ולאישה אחרי לידה זה מאוד כואב לסבול כאלה דברים... הוא התאושש בסופו של דבר אבל הדברים שהוא עשה לי בתקופה הזאת נחרטו לי בלב.

עברה שנה מאז ולאט לאט קמנו על הרגליים, הילד התחיל לישון והעייפות פחתה אבל אותה הבעיה שמלווה אותנו שנים ממשיכה- המחשב.

כל הריבים שלנו בסופו של דבר מסתכמים במחשב.
הוא אוהב את המחשב. כנראה יותר ממה שאוהב אותי.
הוא בא מהעבודה והולך למחשב הוא צריך להתעדכן צריך לשחק קצת ואני רוצה שישב איתי ידבר איתי.

בריב האחרון שלנו הוא אמר שהוא מתגרש ממני כי אמרתי שאני רוצה להוציא את האינטרנט מהבית והוציא ממני שבועה שמאותו רגע הוא משחק והולך למחשב כמה ומתי שבא לו כי הוא אדם בוגר והוא לא צריך לבקש אישור. אני הסכמתי ברגע נואש שבו פחדתי לאבד אותו.

אתמול בא שוב משבר גדול. אני הלכתי לעבודה ויום לפני ביקשתי ממנו שיתקן כמה דברים בבית ונמאס לי לבקש והוא אמר שאני אכתוב לו רשימה (תירוץ למשוך את זה עוד קצת) אז כמו מפגרת ישבתי וכתבת לו רשימה חזרתי מהעבודה וגילית ששום דבר לא נעשה הבית מסריח ומבולגן וחזרתי מהעבודה לעוד עבודה. הוא הזמין את חבר שלו באמצע היום לעזור לו בעבודה אקדמאית כי לא נעים צריך לעזור (מ8:30עד 12 שיחק במחשב ומ12 עד 15 ישב ופיטפט עם חבר שלו). אבל מה עם אשתך שכבר חודשים מתחננת שתעשה כמה דברים בבית... אפילו דבר אחד קטן לא עשה.

כבר השתחרר לי המעצור ואני אומרת כל מה שאני חושבת , שהוא חסר תועלת, טפיל, כל היום משחק במחשב לא יודע לעשות כלום חוץ מלשחק במחשב. ימים שלמים שאני בעבודה והוא בבית הוא משחק במחשב ומבזבז את החיים שלו על משחקים חסרי תועלת. כשהוא בעבודה אני מסדרת, מנקה, מכבסת, לוקחת את הילד לטיול, עושה קניות, מבשלת, דואגת לחשבונות ובקיצר אני עושה הכל בבית.

מה שאני הפתיע אותי שכשאני חזרתי מהעבודה וראיתי שהכל מסריח ומבולגן התיישבתי במחשב והתחלתי גם לשחק והוא בא ואמר לי את לא תשבי במחשב את אישה תשבי עם בעלך, אמרתי לו שעשינו הסכם שאנחנו אנשים בוגרים ואסור לצוות והוא אמר "לא אני עשיתי הסכם שאת לא יכולה להגיד לי מה לעשות ההסכם לא חל עלייך"

אני לא טלית שכולה תכלת גם בי יש הרבה חסרונות, החיים עם תינוק הפכו לי לעצבנית יותר... וכמו שמישהי בעבודה אמרה לי "הבנתי שפשוט אי אפשר תמיד להספיק הכל" אני לא מספיקה שהבית תמיד יהיה מצוחצח ונקי ותמיד ארוחה חמה ותמיד סל כביסה ריק אבל אני עושה את המיטב משתדלת מאוד. והוא לא מעריך את זה כל פעם שאני מבשלת ויש כלים אני מבקשת להתחלק בשטיפת כלים והוא אומר לי שזה התפקיד של האישה לשטוף כלים.

בקיצר נמאס לי. הוא מאיים עליי בזמן האחרון כל הזמן בגירושים מה שלא היה מעולם נדמה לי שגם לו נמאס.

קצת עצוב לי שהאהבה שלנו נהייתה מלחמה יום יומית על שטויות.

אתמול אמרתי לו שאני אמצא באינטרנט גבר שיודע לתקן דברים ואני פשוט אשלם לבן אדם שיבוא יתקן את כל הדברים שאני חודשים מבקשת שיתקן. אז הוא אמר לי שהוא ימצא אישה שתבשל ותנקה כי כייף לבוא לבית נקי. ואני מנקה על בסיס יום יומי פשוט הילד והוא מלכלכים הכל. בקיצר מיואשת.

מאוכזבת.

ורוב הזמן פשוט נמאס.

צריכה עצות. כי לדעתי זה פשוט מתפרק ואנחנו שניה לפני להתגרש.