נכון שזה נשמע מוזר,אבל זו האמת. אני אוהבת להיות יפה,להרגיש יפה. להתלבש יפה אבל שונאת שמסתכלים עליי. נשים בסדר,אבל גברים? לא. זה פשוט מעצבן כזה.צעירים,מבוגרים,לא משנה. פשוט שונאת שמסתכלים עליי. אז הרבה פעמים אני לא מתלבשת כמו שהייתי רוצה כי לא רוצה שיסתכלו עליי.
אז ככה אני בחורה דתיה.חרדית אפילו. מתלבשת צנוע,מאוד אפילו. יודעת להתלבש(לא שבבניקית).אני אוהבת להתלבש ככה,זה כיף לי.
יש עוד קטע,אני אוהבת גברים מצד אחד ומצד שני...לא.
אני אוהבת גברים כמו אחים,עם,משפחה, "כל ישראל אחים"-הבנתם את הקטע,נכון? טוב.
אבל אני לא אוהבת גברים בקטע של ה...גברים. לא יודעת,זה מוזר.
אוף,אני מרגישה ילדה,אני אוהבת להיות ילדה,להתרגש מהים,להסתכל ולדבר על /עם ציפורים/ בעלי חיים.
יש לי חברות שכבר מאורסות ואני פשוט לא רוצה...אני אוהבת להיות ילדה. שונאת את עולם המבוגרים. מעדיפה להיות סבתא ולא אמא חח,סבתות הן ממש חמודות.
בקיצור,אני לא יודעת אם זה טוב/לא טוב.
גם לאשה אין חיוב להתחתן(יש!),אבל אמא שלי לא היתה רוצה שאשאר רווקה כל החיים אז....עצות,בבקשוש?
נ.ב-אני מעדיפה לשמוע עצות מדתיים/אנשים עם זיקה/אהבה לדת מסיבות ברורות,תודה,חג שמח!:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות