גילתי שהשתנתי ולא לטובה. בזמן האחרון כבר לא אכפת לי אם התנשקתי או מה אני עושה אם ההוא או לא. הגבולות שלי שאני הצבתי לעצמי מטשטשים לגמרי. אני מרגישה שרמוטה . אני רוצה להשתנות ולא מצליחה. היינה כמה דברים. הכל התחיל להידרדר לפני חודשים. אני ומישהו מהשכבה שלי נשארנו לבד אחרי החוג דרמה (שנה קודם לכן הוא אמר לי שהוא מאוהב בי ובאותו משפט שהוא אמר את זה הוא גם אמר עכשיו כבר לא) ואז דיברנו קצת ואז הוא אמר לי "איך הייתי רוצה להתנשק אתך" אז אמרתי לו בו והתנשקנו. חשוב לציין במהלך השנה הזאת שלא היה בנינו כלום הרגשתי פתאום WOW אני שווה משהו אוהבים אותי. טוב התנשקנו שם זה נגמר. שלושה שבועת אחר"כ הייתי בצופים סתם עם ידיד שלי כזה מהשבט ואז הוא אמר "יווו משעמם באלך לבוא אלי?" וידעתי את הכוונות שלו ובכל זאת אמרתי לו כן. ואז היינו אצלו והתמזמזנו ואז קלטתי מה קורה ומה אני עושה לעצמי שאמרתי אני חייבת ללכת. ואמרתי לו "ממש מאוחר אני חייבת ללכת" וביום כיפור אני וחברות שלי הסתובבנו היינו 5 בנות ואז ישבנו ושיחקנו אמת או חובה ברחבה ליד בית ספר ועברו שם שני בנים שנראו בגיל שלנו ושאלו אם הם יכולים להצטרף ואמרנו שכן ואחת החובות שלי הייתה להתנשק צרפתית עם אחד הבנים ועשיתי את זה. ואחרי יום כיפור גילתי שהוא איתי בבית ספר ושכבה מתחתי. בקיצור אני מדרדרת. עד לפני שנה בנים לא התקרבו אלי. וכשהם התחילו אני פשוט לא מסוגלת להגיד לא. איך להגיד לבנים לא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות