אני ילדה פסימית. כל הזמן אני פסימית..
לא משנה כמה טוב יהיה לי, לא משנה כמה אני אהיה שמחה
תמיד אני חייבת לחפש רע בכל דבר!
לא יודעת אם אפשר להגדיר שאני ילדה דיכאונית.. לפעמים אני יכולה לשבת סתם ולבכות על דבר קטן ושטותי.
ואני מגיעה למצב שבעצם... אני לא אוהבת את החיים שלי.. אני יודעת שזה לא נכון להגיד את זה, כי יש לי חברים, משפחה תומכת ואוהבת, יש לי כמעט כל מה שאני צריכה!
אז למה בעצם אני כזאת פסימית? למה אני רואה את החיים שלי בצורה שחורה?
אוף. אני לא יודעת.
אני רוצה לשנות את זה..אבל לא יודעת איך.
נמאס לי לחפש רע בכל דבר!
זה כאילו יוצא לי בטבעיות.. אני כל כך רגילה לחפש רע כל הזמן... שאני לא מפסיקה.
ובטח אתם רואים אותי כילדה שלא מעריכה שום דבר.
אבל זה באמת לא ככה!
אני כן מעריכה את הדברים שההורים שלי עושים בשבילי, משקעים דואגים וכו..
אבל כרע לי אני מתמקדת רק בכעס והעצב ושוכחת מכל השמחה שיש בעולם..
וזה כאילו ככה תמיד..
מה לעשות? איך אפשר שהמבט שלי אל החיים יהיה אחר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025