כן
שלום.
אני ובת זוגתי היינו ביחד 7 שנים. השנה האחרונה הייתה יחסית קשה מכל מיני בחינות (בעיות בתוך המשפחה שלה, מבחינה כלכלית, ריבים קטנים/גדולים) אבל בסופו של דבר תמיד הרגשנו שאנחנו מספיק חזקים כדיי להמשיך הלאה ולתת את המקסימום כדיי שהדברים הקטנים לא יפריעו לנו במערכת שלנו.
לפני כחודש וחצי היא החלה להתנהג בצורה מרוחקת וקרה וכששאלתי "מה קרה?" היא אמרה שהיא לא יודעת וקשה לה. אחרי שבוע של כזאת התנהגות שאלתי אותה שוב אם יש בעיה ואם יש דרך לפתור את זה...והיא אמרה שהיא לא יודעת וזה משהו בתוכה שהיא לא מצליחה להיפטר ממנו. אז היא ביקשה זמן לבד כדיי לחשוב ולסדר דברים עם עצמה. קיבלתי את ההחלטה שלה ועזבתי את הדירה. בכל החודש הזה היא לא הראתה שום כיוון לנסות לשפר את היחסים בינינו (ניתקה קשר מוחלט) וליטב ידיעתי היא יושבת לה מדוכדכת בבית עם חברות שלא פחות מדוכדכות ממנה על מצבן במערכות היחסים שלהן...קיצר הקימו אחווה של "אוי כמה רע לנו". לפני כשבוע הגעתי למסקנה שעם כל הכאב והצער (ושאני מאוד אוהב אותה) היא עוצרת לי את החיים ומשאירה אותי באוויר בתור "רשת ביטחון" למקרה שיום אחד היא תתעשת על עצמה ותרצה שאני אחזור. החלטתי להגיד לה שמבחינתי קיבלתי החלטה שזה נגמר ואני רוצה לבוא לקחת את הדברים שלי כדיי להמשיך הלאה בחיים שלי.
ממש כואב לי ובחיים שלי להרגשתי ככה...אבל נראה לי שזה הצעד הכי נכון לעשות. ובאמת שניסיתי לבוא לקראתה ולנסות ליצור איתה קשר בחודש הזה..אבל היא בשלה ופשוט אומרת שהיא רוצה לבד וספייס ופשוט ניתקה אותי מהחיים שלה.
מה אתם הייתם עושים במצב כזה?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025