אמא שלי רוצה שאעשה את כל עבודות הבית, היא פשוט בלתי נסבלת!

אוקי אני בת 16
ואני ואמא שלי ממש לא מסתדרות אנחנו לא מסכימות על שום דבר!
אני יכולה לא לדבר איתה שנה ויותר וזה כבר קרה, זה כבר לא מזיז לי אני כבר לא בוכה על זה יותר,לקחתי החלטה לא לבכות על דברים שאני לא אשמה בהם .
על מה היו הריבים ?שלא ניקיתי טוב ששכחתי משו ,שטעיתי ,זה היה בלי כוונה
התחנונים שלי כלפיה שתסלח לי לא יחזרו עוד פעם ,אנושי לטעות ,טועים ולומדים אצלה זה לא מתקבל בחשבון ...

אני שונאת אותה ,אם הייתי יודעת שזה החיים שהיא מעניקה לי ,הייתי בוחרת לא להוולד ,אני שונאת אותה על כל הסבל הדמעות שהיא העניקה לי שהיא ממשיכה לתת לי.אני לא יפרט יותר על עוד מקרים שלי איתה היא פשוט נוראית

אני באמת מנסה להתפשר איתה ,לרצות אותה ,להתסדר איתה
אבל היא רוצה שאני יעשה את כל העבודה לבד בבית ,אבל אני לא יכולה ,יש לי לימודים על הראש אני כיתה י"א וכבר יש לי לחץ אני משתדלת לעשות מה שאני יכולה אבל זה גם לא מספיק לה ,ביקשתי ממנה שתעזור לי לקחת חלק ממטלות הבית שאני לא יכולה לעשות הכל לבדי ,אבל היא לא מסכימה ,היא אומרת שאני מפונקת ואני הכי לא פשוט אין לי זמן ,בחופש עבדתי בכל מה שהיא נתנה לי ,לא סירבתי פעם אחת ! וגם עם עושים בשבילה היא לא מעריכה היא אומרת לי "מה כבר עשית ???"
גם שיש חופש שאני רוצה לנוח זמן לעצמי היא פשוט לא נותנת לי היא אומרת לי "את נשארת בבית אז תעבדי "או שהיא אומרת "אני עובדת 5 שעות זה מספיק, אז תעבדי בבית "
אי אפשר היא בלתי נסבלת אני לא יכולה איתה
היא עוקצת אותי ,לא מוכנה לעשות בשבילי כלום
יש כל כך הרבה חובות בבית ,היא מחסירה ממני דברים בסיסיים כמו בגדים שאני בוכה עליהם שאין לי ואני מתחננת שתקנה לי אבל לא אכפת לה היא אפילו אומרת לי את זה.
אז איך אני יכולה לא לריב איתה ?לא להעריך אותה ?שהיא לא משתדלת בשבילי
אם היא באמת הייתה עובדת מלא שעות הייתי מבינה ואפילו מוותרת על זמן מהלימודים שלי כדיי לעזור לה ,אבל גם את זה היא לא עושה היא חוזרת לבית ורואה טלוויזה בחדר שלה עד הערב אני לא צוחקת היא מבשלת ומכניסה ומקפלת כביסה

אני לא יכולה לעבוד עכשיו זה תקופה לחוצה מאוד בשבילי ואין לי זמן אף אחד לא רוצה להעסיק אותי אני מחפשת תמיד ,לכוח אדם אין עבודה אף פעם תמיד שיש לי זמן פנוי
אין אני לא יכולה יותר מה לעשות ???? מה אתם חושבים ?