שלום חברים..
אני חושבת שאני בדיכאון.
אני בעצם לא יודעת אם לקרוא לזה דיכאון. אבל אני עצובה, כל הזמן כמעט.
אני כבר לא נהנית. לא יוצאת עם חברות, לא יוצאת לשום מקום. לא אוהבת אירועים חברתיים. כל פעם שאני יוצאת אני רוצה לחזור הביתה.
כל אירוע קטן שקורה (שלילי בדכ) מוציא אותי מאיזון לגמרי והתגובות שלי לא פרופורציונליות..
הבכי נמצא אצלי רוב הזמן על הסף ומחכה לטריגר קטן מאד. אני לא מרוכזת. אפילו סדרות אני בקושי מצליחה לראות.
אני לא יודעת למה זה ואני לא יודעת מה לעשות. אני לא מצליחה להתקדם לשום מקום ואני מפחדת שזה יחמיר.
חשבתי שאולי אני טיפוס כזה, מסתגר, אבל זה לא נכון. אהבתי פעם חברה. אני עדין אוהבת אבל פחות מסתדרת.. אני כל הזמן מנתחת וחושבת ולא נהנית כמו שהייתי פעם.
אני לא ישנה ככ טוב גם. יש לי סיוטים ואני מתעוררת בלילה.
וכל פעם זה נרגע וחוזר. כמו צל קטן שמלווה אותי.
הביטחון העצמי שלי קורס לתוך עצמו ואני מאד מפחדת לאן זה יוביל אותי.. אני פחות או יותר אבודה בתוך עצמי. ואני מתביישת בזה.. שאני הלא זורמת באירועים חברתיים, שאני יושבת בבית, אבל אין לי- אין לי כוח לצאת.. אין לי כוח לחייך כשאני לא רוצה ולצחקק. זה מתיש אותי..
לאן ללכת? למי לפנות...? נשארה לי תקווה אבל אני צריכה להתעשת לפני שגם אותה לא יהיה לי...
תודה חברים:) מראש..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות