אז הפרידה שלנו היא מסוג שונה.
היינו ביחד שנתיים , ומאוד מאוד מאודדדדד אוהבים אחד את השניה .
יש בנינו כימיה והבנה ברמות שקשה למצוא , אנחנו מסתדרים בכל מקום ובכל זמן.
אבל יש משהו שהפריע לאורך כל הקשר, הוא דתי ואני לא . הוא הראשון שלי והקשר הרציני הראשון שלי .
עכשיו שאני בבית שלי והוא בבית שלו עם המשפחה שומר שבת אנחנו מסתדרים יפה מאוד, אבל מה נעשה כשנהיה בבית אחד משותף ?! זה בחיים לא יסתדר.
אני לא אבקש ממנו לא להיות דתי - ולי יהיה קשה מאוד להשתנות !
אנחנו כבר הרבה זמן כביכול " דוחים את הקץ " אך ורק בגלל האהבה והחיבור שיש בנינו.
הוא כל החיים שלי !!!!!!!!!!!! אני לא אשרוד בלעדיו אפילו לא שבוע, אף פעם בקשר לא נפרדנו המקסימום היה ריב ליום אחד!
אז לפני כמה ימים דיברנו וקבענו שמפרקים את החבילה - הבכי שהיה שם לא ניתן לתיאור במילים ... משני הצדדים.
אנחנו עדיין מדברים ונפגשים כי מאוד מאוד קשה לנו סתם ככה לעזוב אחד את השני בלי סיבה ברורה .
אנחנו פשוט חושבים על העתיד. ואנחנו גם לא רוצים לבזבז אחד לשני תזמן אםבסוף בכל מקרה זה לא יסתדר.
אני לא יודעת איך מתמודדים? מה עושים ? איך ממשיכים? אני לא רואה את עצמי עם אף אחד אחר!!!! יושב לי משהו בנשמה שלא נותן לי לתפקד כרגיל.
אף גבר בעולם לא משתווה אליו !! אף אחד לא יתן לי את מה שהוא נתן לי ולא יאהב אותי בצורה שהוא אוהב.
אני על סף התמוטטות לא יודעת עם מי לדבר, מרגישה שאיבדתי את הדבר הכי יקר בחיים שלי ושאני יצטער על זה עד סוף חיי..
תעזרו לי בבקשה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025