היי, שלום לכולםםם :)
אולי אתם תוכלו לייעץ לי משהו?
יש לי אומץ. הרבה אומץ. יותר מדיי אומץ. בכל מיני תחומים, לא רק בתחומים האלה של אקסטרים או "פאדיחות" וכדומה. אומץ עם גברים.
אני מודה, לא אכפת לי לצאת לפאב או מועדון או סתם ככה, לגמרי לבד. אם מישהו מוצא חן בעיניי, אין לי טיפת בושה. אני לא מתביישת לגשת אליו ולהתחיל לדבר.
תמיד חשבתי שזו תכונה טובה... שאני לא צריכה לחכות שייגשו אליי כמו שאני רואה הרבה בנות עושות את זה.
אבל כנראה שלא ממש... יש גברים שדופקים לי מבט של "מה יא מוזרה..." או שקצת נרתעים, כאילו לא נראה להם ש"בחורה תתחיל עם בחור". כאילו גנבתי להם את התפקיד.
האמת אני נראית טוב, באמת. לא בקטע של להתנשא, אני פשוט חושבת שלפעמים אנשים פונים למישהו קודם כל על סמך מראה חיצוני, ובקטע הזה באמת באמת שאין בעיות. אבל אולי אני מתחילה שיחה ביותר מדיי להט? יותר מדיי אנרגיות?
ישר אני מתחילה לצחוק, או להגיד דברים בציניות, או לקרוץ, או כל דבר אחר. אני לא פונה ככה סתם בשקט ואומרת "היי". אני נעמדת/מתיישבת מולו ושואלת בהתלהבות כזאת "מה קורה"?
אנשים דווקא זרמו איתי, גם חברות אני לפעמים מכירה ככה. אבל האמת שזה קצת פוגע המבט הזה שהם דופקים, כאילו אני לא נראת להם.
איך אתם אוהבים שבחורה ניגשת אליכם? באלגנטיות כזאת? או שאתם אוהבים שהיא עושה לכם עיינים כדי שתיגשו אליה? :)
ואולי תתנו לי עוד כמה טיפים? ;)
תודה רבה רבה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות