היי , אני לא ממש יודע איך לבטא את עצמי כמו שצריך.
אבל אני פשוט לא מצליח לצאת מהדיכאון , והפחד שהוא יחזור כשאני במוד טוב יותר לפעמים נורא יותר מהדיכאון עצמו.
אני מרגיש שזה ממש מפריע לי בכל תחומי החיים , במיוחד בתחום העייפות וחוסר האנרגיה.
מה שגורם לי בדרך כלל לנסות להתחמק ממפגשים חברתיים ולא לעבוד כמו שצריך.
אני בכוונה רושם את הדברים בצורה יותר רציונלית ופחות אימפולסיבית.
קצת רקע כללי - אני אדם נורמטיבי לחלוטין ואפילו יחסית אהוב.
למרות הכל אני מרגיש בודד מאוד ברמה היום יומית.
פשוט מרגיש שזה משהו דפוק בי , כי על פניו הכל באמת יחסית בסדר חוץ מבראש.
נכון , יש לי לפעמים מחשבות פילוסופיות על משמעות החיים שלא מרפות ממני וברור לי שלא מצאתי את מקומי כאן.
אך יש לי חברים , יש לי משפחה , אני עוד שנה מסיים תואר ראשון וכו' .
ברור לי שאני רחוק מלהיות מושלם אבל אני באמת חושב שהתחושות שלי פשוט לא במקום ומאוד מגמתיות נגדי כשאני מסתכל על הדברים "מהצד" .
פשוט יש לי באופי כל כך הרבה ניגודים וזה דיי נורא לא להכיר את עצמך בכלל.
שלא לדבר על להכניס מישהי חדשה לחיים , אני ארגיש מאוד אנוכי אם אני אעשה דבר כזה.
כאילו שהיא איזה כלי לשיפור הבדידות . נראה לי שזה פחות מתאים במצבי למרות שזה כביכול יכול לעזור.
דרך אגב , ניסיתי לפני כמעט שנה לקחת תרופות נגד דיכאון וזה רק הוריד אותי יותר למטה.
מאז קצת הורדתי מעצמי לחץ , עזבתי את העבודה ויותר השקעתי בעצמי .
המצב השתפר מאוד אך אני יודע שהנפילה קרובה שוב ואני מת מפחד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025