גיוס לצה"ל - דילמות

היי,
אז ככה, אני נער בן 17, באוקטובר היה לי צו ראשון, התרוצצתי בין רופאים בעיקר, עברתי את שלב אימות הנתונים, את ההליכים הרפואיים ואת המבחן הפסיכוטכני.
קיבלתי לא מזמן זימון להתייצבות בשני בבוקר לראיון אישי לקראת גיוס.
לפי מה שאני מבין, מה שאני אגיד שם ישפיע משמעותית על הגיוס שלי לצה"ל.
קצת רקע לפני גיוס:

רפואי:
אני נולדתי עם בעיה ברגליים שנקראת קלאב-פוט, *לא פלאטפוס* או כל משהו אחר, כשנולדתי גובסתי מיידית ועברתי 2 ניתוחים, הראשון בהם בגיל שנתיים והשני בגיל 6.
בעבר, עד גיל 12 בערך, ניתן היה לזהות שמשהו לא תקין בהליכה שלי, עד גיל 7 זה היה באופן משמעותי אבל לאחר מכן עברתי פיזותרפיה בנוסף לניתוח שעזה מאוד לשפר את המצב הקיים.
מה שאפיין אותי בכל תקופת הניתוחים (הייתי גם על כסא גלגלים כמה חודשים אחרי הניתוח השני) זה הכוח רצון, התחלתי ללכת יחד עם הגבס, לא היה אכפת לי מהכאבים, מהניתוח, זכור לי מעט אבל כשראיתי סרטונים שלי עולה מדרגות מגובס, בכנות, נדהמתי מכוח הרצון שהיה לי.
כיום, אני מבצע ספורט, רץ, מתאמן בחדר כושר מאז גיל 14 (3 שנים), כדורגל ואין לי מגבלה מיוחדת, מה שכן עומס יתר גורם לכאבים לעיתים!!
ניתן לזהות שקיימת בעיה בהליכה רק אם מבחינים בצורה מדוקדקת ביותר ובמצב של ריצה, ניתן להבחיל בקלות יותר בבעיה.
סביר להניח שבריצות של 60 שאנחנו מבצעים בבית ספר במידה ולא הייתה לי את הבעיה הייתי מצליח להוציא תוצאות טובות, אבל למרות הבעיה אני מוציא תוצאות בינוניות מינוס יחסית לשאר התלמידים.
יש לי אסטמה קלה מאוד, כנראה אסטמת ילדות, לא ברור אם היא קיימת או לא ואפילו הצבא לא הצליח להחליט.

הפרופיל שלי הוא פרופיל קרבי שנע בין 82-97, לא ברור כל כך וזו ההגדרה שהם רשמו לי:
כשירות רפואית כפוטנציאל לשיבוץ בתפקידי לחימה ביחידות חי"ר (חיל רגלים) ויחידות אחרות
בצו ראשון קיבלתי 2 סעיפים פוסלים על הרגליים וסעיף אחד על האסטמה והם:
סעיף 01 כף רגל שטוחה בדרגה קלה. בדרגת חומרה קלה מאוד
סעיף 02 אנמנזה של אסטמה בהפוגה קלינית ללא ליקוי בתפקודי הריאות. בדרגת חומרה קלה מאוד
סעיף 03 ליקויים קלים במבנה כף הרגל עם הפרעות קלות בהליכה. בדרגת חומרה קלה

חברתי: אני אדם חברותי, אני יודע ליצור לעצמי חברים אבל לעיתים קרובות, אני לא יודע איך לשמור עליהם, סתם ככה באופן כללי..

לימודי: אני תלמיד מעולה, יש לי אסטרגיות מעולות וציונים מכובדים.
מה שיכול להיות פאקטור משמעותי בהחלטה שלי לגביי גיוס או

אידיולוגי:
אני דוגל באידיולוגיה ציונים, ערכי המדינה ושוויון בנטל ובו-בזמן גם מתנגד נחרצות לשרת שירות שנקרא בימינו "ג'ובניק".
מה שאומר שבמידה ואני אתגייס אני חייב להרגיש שאני עושה עם עצמי ולא מתבזבז ככה סתם ולא עוזר למדינה, מה שלדעתי האישית, רוב הג/ובניקים אישית.
אין דילמה אם להיות ג'ובניק או לא, כי זה ברור שאני מעדיף לעשות עם עצמי 3 שנים משהו משמעותי, הדילמה היא אחרת.

כלכלי: אין לי בעיה כלכלית בשום צורה שהיא, ההורים שלי דאגו לעתיד שלי ומהבחינה הזאת, הכל נראה ורוד.

אז ככה, אחרי הרקע אני אספר לכם את ההתלבטות.

יש לי אפשרות להשאר עם הפרופיל הקרבי ולהתגייס ליחידה קרבית, מה שאומר שיכול להיגרם לי נזק נוסף לרגליים במהלך השירות בצה"ל.
מה שמאוד מאכזב אותי, תמיד רציתי להיות בקרבי ולעזור באופן משמעותי.

אפשרות נוספת היא להוריד פרופיל קרבי ולהתגייס למודיעין, יכול להיות אופצייה טובה, מאוד תלוי מה אני אעשה שם.

אפשרות שלישית, היא להשתחרר לגמריי, מה שנראה לי כאופציה לא כל כך טובה, אבל עדיין אופציה..
לא משנה באיזה גיל זה יקרה, אבל כשאני אסיים את המחויבות שלי בארץ אני מתכנן לנסוע לחו"ל ללמוד לתואר ראשון, עדיפות לאנגליה, אחד מנושאי המדע, גנטיקה מאוד מושכת אותי.

אז יש פה סקר גם.. הצביעו והשפיעו :)

תודה רבה