שלום אנשים אני רוצה לשתף אותכם בסיפור שכבר תקופה ארוכה יושב אצלי גם בימים אלו אני לא מפסיק לחשוב על זה.
לפני פחות משנה הגיעה בחורה חדשה לעבודה שלי , מקסימה שמאוד משכה את שומת ליבי לאט לאט יצא שהתחברנו בלי שום סיבה נראית לעין , היא אומרת שאני זה חיפשתי את זה אבל באמת ובתמים לא ניסיתי רק בגלל שבתוך תוכי ידעתי שהיא במערכת יחסים ארוכה ולא חיפשתי יותר מידי.
התקרבנו, הקשבתי לה , היא הקשיבה לי ותמיד היינו הכתף אחד של השנייה גם אחרי שעות עבודה , עד לכאן לא הפריע לי שיש לה חבר כי לא חשבתי בכלל לכיוון של זוגיות איתה , נטו חברות וידידות טובה שגם הייתי זקוק לאחת כזאת כי כל אדם צריך אוזן קשבת וגם הייתי בסיטואציה לא הכי ידידות, יצאתי ממערכת זוגית לא נעימה ועם גברים אי אפשר לדבר על דברים כאלה , אתה יוצא רגיש מידי :) .
לאחרונה השיחות עברו למצב של כל יום ואני כבר בראש מחכה רק לראות אותה , לחבק אותה , להיות זה שהיא בוכה לו כי כואב לה או עצוב לה ואז אני עוצר את עצמי וחושב שנייה שאני לא החבר שלה , אני לא רוצה להיות במקום הזה ואני נהיה אדיש אלייה שאני מדבר איתה ואני שונא להיות כזה.
אני יודע שהמצב שלה עם החבר לא הכי טוב אבל אחרי זוגיות של ארבע שנים איתו והכרות הרבה יותר ארוכה והם עברו כמעט הכל , אני חושש שמקומי איתה לא יכול להיות בעולם הזה , היא כבר רגילה אליו והיא לא תעזוב אותו.
אני יודע שהיא מרגישה משהו גם אליי ולא רואה בי רק ידיד כי אנחנו מגיעים למצבים טיפה יותר קרובים ממש כאילו זוג.
הסביבה שלנו גם בעבודה וגם בחוץ רואים בנו זוג של ממש ובעצם לא יודעים שיש לה מישהו.
מה אתם מייעצים לי לעשות? להיות הידיד הזה ולהמשיך להיות צלע שלישית כי ככה אני מרגיש עכשיו או להתנתק לאט לאט כי כבר לא נעים לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025