שלום,
אני גרה עם קרוביי משפחתי. שלשום לפתע חליתי,וירוס כנראה. היו לי בחילות נוראות,הקאתי דליים ועוד כמה דברים שעדיף לא לתאר.השיא היה כשראיתי שחור מול העיינים, הכל הסתובב לי ושמעתי פיצוצים באוזניים.
מיד רצתי למיטה ונשכבתי,זה היה בלילה, וסבתא שאלה אותי מה קרה כי נאנחתי והתנשפתי.עשיתי מאמץ גדול כדי לענות לה(היא כל שניה שאלה משהו, לא קלטה באיזה מצב אני) ופלטתי בחצאי משפטים שרע לי ואני כולי חיוורת.
בבוקר כשהתעוררתי שמעתי את סבתא שלי אומרת "אני כולי חיוורת" וכולם צוחקים.
נכנסתי לסלון ודוד שלי אמר בלעג אז את כולך חיוורת הא? (הייתי בשוק ממנו )
אמרתי להם שזה לא מצחיק ושכמעט התעלפתי אתמול, ושוב הם צחקו וסבתא אמרה משהו בסגנון שאני לוקחת הכל יותר מידי קשה ומה אני אעשה בעתיד כשאגור לבד(מה הקשר?!)
זה קרה אתמול. היום כשדיברנו על הנושא היא שוב צחקה עליי! חיקתה אתהאנחות שלי.
אין לכם מושג איזה פוגע זה כשאתה מרגיש כ"כ רע ואנשים חושבים שאתה סתם מגזים ורכרוכי ועושים ממך צחוק לפניי כולם.
אני רוצה לשכוח מזה אבל איך? זה היה סוג של פגיעה באמון לכן לקחתי את זה כל כך קשה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025