אני בת 19, בשירות לאומי. בחורה מאוד ביישנית ולא חברותית. היו לי כמה מערכות יחסים קצרות בעבר, שהסתיימו לרוב ממש ברע.
אז פגשתי במסגרת השירות בחור מקסים, שהוא פחות או יותר כל מה שאני רוצה מגברים. חמוד, מתחשב, רגיש, בוגר, אינטליגנטי וכו'. באופן כללי, הוא אדם מאוד לא שגרתי ולא דומה לשום גבר שהכרתי עד עכשיו. רק שכנראה שעוד מישהי חשבה כמוני לגביו והתחתנה אתו לפני שלוש שנים (ואם זה לא מספיק, אז הוא גם בן 30). הם בקשר פתוח, בעיקר מיוזמתה. פגשתי אותה והיא מקסימה, והם כל כך מושלמים ביחד ומאוהבים אחד בשני, שממש בא לי להיות במקומה, או איכשהו להיות חלק מזה. הוא מתעניין בי ומעוניין בקשר איתי, אבל ברור לי שאני לא אהיה במקומה אף פעם. אני לא יודעת אם אני בסדר עם זה, או בכלל עם הרעיון של להיות בקשר לא מונוגמי. אבל אני גם ממש רוצה אותו. ):
לוותר, או ללכת על זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות