אני, חברה טובה והאקס של אחותה השתכרנו ושכבנו... מזועזעות מעצמנו!

יש לי חברה הכי טובה.יש לה אחות בת 18,ואני והיא בקשר מעולה.מספרת לה הכל,כשאני באה לחברה הכי טובה שלי אנחנו יושבות שלושתינו ומספרות אחת לשנייה דברים,מרכלות,מראות ילדים חתיכים שמצאנו באינסטגרם ... אתם יודעים,פגישות של בנות.חשוב לי להבהיר שהקשר שלי ושל אחות של חברה שלי קשר פשוט הדוק וטוב!
בקיצור,לאחותה של חברה שלי היה חבר כמה חודשים ,בן 18. כשהייתי באה לישון אצל חברה שלי או שסתם הייתי אצלה בבית הוא היה בא והיינו ארבעתנו:אני,הוא,חברה שלי ואחותה. ונהיינו חברים ממש טובים והיה לי ולחברה שלי כיף איתו רצח! והוא אהב אותנו ממש.
עברו כמה חודשים,והם נפרדו. אבל עדיין אני וחברה שלי המשכנו לדבר איתו.היה לנו קבוצה בוואטסאפ.
הוא הזמין אותנו באיזה יום שישי אחד אליו,היה לו בית ריק. אמרנו סבבה שנבוא.
כי למה לא? ידיד שלנו..
הלכנו אליו,קבענו שהוא יביא שתייה וזה. וואלה באנו והוא הביא,פתח שולחן,שם מוזיקה,באמת היה כיף.
התחלנו לשתות בלי הכרה וסיימנו בקבוק וודקה ועוד וויסקי,היינו ממש שיכורים.
אני שמתי לב שהוא שם עליי עין עוד כשהגענו,אבל התעלמתי.
אני באמת לא זוכרת איך...אבל איכשהו הגענו למיטה -אני,חברה שלי והוא. אולי סתם היינו עייפים והלכנו לישון. פתאום הוא נישק אותי,התחיל לגעת בי,התחלנו להתמזמז ואז הוא התחיל לדחוף לי אצבעות.. חברה שלי הייתה לידנו,היא הייתה כל כך שיכורה שהיא אפילו לא שמה לב נראה לי...ואז,פשוט התחלנו אני חברה שלי והוא להתחרמן אחד על השני,שלושתינו,אני וחברה שלי התנשקנו (אנחנו לא לסביות או משהו) והוא הצטרף. זה היה מן אורגיה כזאת... הוא דחף לי אצבעות,אותה הוא נישק ,נגע בנו והיינו פשוט אחת ליד השנייה,שתינו עליו,בקיצור זה היה נראה לי כל כך נורמלי שאפילו לא חשבתי על אחות של חברה שלי..
היום,כשאני נזכרת במה שהיה אתמול,אני פשוט מזועזעת.מרגישה ילדה חרא.פשוט זבל,גועל נפש של בן אדם.
אני וחברה שלי פשוט קמנו באמצע הלילה כשכבר היינו בבית, יצאנו החוצה לגינה והתחלנו להגיד לעצמנו-מה עשינו ?! התחלנו לבכות... אנחנו כל כך מצטערות על זה,מתחרטות כל כך. אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור,לא הייתי הולכת אליו בכלל. אני לא יודעת איך להתמודד עם הרגשות שלי,לאחות של חברה שלי.איך נוכל להסתכל לה בעיניים? ומה יקרה אם זה יתגלה? אנחנו באמת מזועזעות מעצמנו ..
וודקה וככה להתנהג? אני בחיים לא שותה יותר. בחיים! אבל אנחנו באמת לא יודעות איך להתמודד עם הרגשות...
מה עליי לעשות? מה לחשוב?אולי לא לחשוב על זה וזהו? אולי לספר?אבל מה שלא יודעים לא כןאב ואני יודעת שאם זה יתגלה אני בחיים לא יתקרב לבית שלה יותר..