היי, אני יוצאת מזה כשנתיים עם בחור מדהים ולב טוב.
הוא גדול ממני ב10 שנים בערך ולצערי נכנסתי לקטע איתו למרות שלא כלכך רציתי, פשוט הייתי במקום הלא נכון בזמן הלא נכון...
הוא גרוש, עם ילד, ואני השתחררתי מהצבא לפני שנתיים אבל הכרתי אותו עוד כשהייתי בצבא.
ניסיתי המון להיפרד ממנו, אבל הוא פשוט לא שחרר אותי... זאת הייתה תקופה ממש קשה, אבל עכשיו אני איתו השלמתי עם העובדה שאצטרך לוותר על כמה דברים בחיים, אבל אוהבת אותו וכיף לי איתו.
הבעיה היא שהמזל שלו פשוט נאכס...
מאמינים בעין הרע? אנחנו חושבים שגרושתו כל היום מקללת אותו כי היא מקנאה.
בכל מקרה, יש לו צו עיכוב יציאה מהארץ והוא נולד בחו"ל, כל המשפחה שלו חיים שם והוא לא ראה אותם כמה שנים טובות. לפני כשנה אבא שלו חלה בסרטן, ונפטר בגלל רשלנות רפואית (הצליחו לרפא את הסרטן ובדרך פגעו לו באיבר אחר בגוף), והוא לא היה יכול לצאת מהארץ באותו זמן בגלל הצו עיכוב, אנחנו הופכים את העולם כדי לנסות לשחרר את הצו הזה אך זה לא כלכך הולך.
שבוע שעבר היו שטפונות מטורפים במדינה שממנה הוא בא, הבית של משפחתו הוצף לגמרי, לא הצליח ליצור קשר עם אף אחד במשך שבוע, עד שלפני כמה ימים הצליח לדבר עם אמא שלו ואחיותיו, הכל בסדר רק שהן בלי אוכל, מים, בית... במדינה אין עם מי לדבר, גרושתו לא מוכנה לשחרר את הצו.
למחרת, קיבלנו דו"ח של 1500 שקל (המצב הכספי שלנו כרגע ברצפה אחרי השבוע הזה שעבר עלינו). זה דו"ח שהיינו צריכים לקבל לפני שנה אבל השוטר אמר לנו שהוא מוותר, ורק השבוע קיבלנו את הדו"ח לבית עם ריבית של 50% בלי אפשרות לבקש להישפט או לערער עליו מאחר ועבר התאריך הראשוני לתשלום, אפילו שלא קיבלנו שום דו"ח לפני הדו"ח הזה.
למחרת- גנבו לו את האייפון... ככה שעוד כמה אלפי שקלים הלכו.
ובערב של אותו יום- בטעות הוא מחק לבנאדם את כל האייפון (בנאדם שניסה לעזור לו למצוא את הפלאפון הגנוב) - לא היה לו גיבוי בטלפון ועכשיו הוא דורש פיצוי... בדקנו (ועדיין מנסים לבדוק) וכרגע לפי הממצאים שלנו- אין אפשרות לשחזר כלום.
המדינה פשוט הכניסה אותנו למצב של חוסר אונים- אין עם מי לדבר, אין מי שיעזור, וגם לעורכי דין אין פתרון לדברים שסובבים אותו... כל העניין של הצו עיכוב וכו', כל השבוע מסתובב ממשרד הפנים למשרד החוץ להוצאה לפועל ולביטוח לאומי...
אני לא רוצה לעזוב אותו למרות שאני יודעת שאם לא הייתי מכירה אותו הייתי עכשיו אולי בתאילנד או חיה חיים של חיילת משוחררת...
ולא רק שאני לא רוצה לעזוב אותו- אני גם בהריון ממנו בחודש השמיני...
אני פשוט לא יודעת איך אמשיך לחיות עם המזל הזה... אנחנו תקועים... כל החיים שלנו זה לחץ אחד גדול, אין לנו אפילו בית נורמלי...
אני יודעת שאם אני לא הייתי איתו הוא היה מתאבד. וגם אני הייתי מתאבדת אם הייתי במצב שלו. אבל אני פה בשביל להיות איתו, לאהוב אותו, ולהתחיל לסדר את החיים.
איך אפשר לאגור כוחות להתמודדות מול המצב הזה? כל יום אני מוצאת את עצמי מתפרקת...
רק מחכה לילדה הקטנה שלנו שתצא בריאה ושלמה ותביא לנו אושר...
(בבקשה אל תגידו לי "את מפגרת מה את עושה עם בנאדם כזה תיפרדי ממנו תעשי הפלה בלה בלה בלה", כי זה לא יקרה, תנסו לעזור לרגע בלי להיות שטחיים.אפילו אם זה רק לעודד קצת)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות