היי, אז כמו שהבנתם אני חיילת בת 19, נשארה לי עוד שנה לשירות. ההורים שלי גרושים, אני גרה עם אמא בארץ. אבא שלי עבר מישראל לארצות הברית ואני מבקרת אותו כמעט כל שנה. יש לי ויזת תייר עד 2018, מה שאומר שאם יתחשק לי לרדת מהארץ אחרי הצבא, ישארו לי 3 שנים טובות עד לסיום הויזה לחיות בארצות הברית אצל אבא שלי, ואולי להשיג מסמכים, אישורים, אזרחות, ולהתחיל את החיים שלי כאן.
זו נשמעת לי תכנית טובה, כי תכלס אני לא צריכה להתחיל להסביר ולפרט על הסיבות ללמה אני רוצה לרדת מהארץ, נראה לי שברור לרובנו שהחיים כאן הם לא פיקניק וספק אם בכלל אני אצליח לחיות ולהתקיים כאן (המצב הכלכלי שלנו בבית לא מזהיר בכלל).
הבעיה העיקרית היא אמא שלי. בכל פעם שאני מעלה את הנושא לאוויר, היא מתחילה לייבב ולבכות ״את רוצה לעזוב אותי ולהשאיר אותי לבד, אחרי שגידלתי אותך וטיפלתי בך ונתתי לך הכל!״. עכשיו שלא תבינו לא נכון, אני מעריכה את כל מה שהיא עשתה למעני, אבל הגיע הזמן לחתוך את חבל הטבור ולהתחיל חיים משל עצמי, לא?
אני מרגישה שהיא עושה לי רגשות אשם, במקום לפרגן ולדרבן אותי ללכת בעקבות החלומות שלי, ובעקבות החיים הטובים יותר שיכולים להיות לי. איך אני אתמודד איתה ברגע האמת? ואיך אני מפסיקה להרגיש מצפונית רע בגללה ולעמוד על שלי?
תודה לכל העונים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025