בס"ד
אני ואשתי נשואים 17 שנים עם 2 ילדים, אחד בחטיבה ואחת בתיכון
לפני 4 שנים אמי חלתה בסרטן ומאז התחלתי להתחזק ולהתקרב לדת
עם השנים לאט לאט התקרבתי יותר ויותר
זה התחיל משמירת מצוות "פשוטות" והיום אני מניח תפילין בכל בוקר, הולך לבית כנסת מדי יום, מפריד חלב ובשר, מנסה להשפיע גם על משפחתי לנהוג כך עם האוכל, ומנסה להפיץ את הדת איפה שרק אפשר מתוך אמונה חזקה שזה הדבר הטוב ביותר לכולנו
אשתי לא רואה בעין יפה את כל ההתקרבות הזאת לדת, היא רק אומרת ומזכירה ש"לא איתך התחתנתי" ואומרת שלפעמים אני מגזים ואף כופה עליה ועל הילדים את הדת, דבר שהוא לא נכון בעליל, אני רק מסביר להם ומייעץ להם כיצד לנהוג נכון כדי שיהיה להם שקט וטוב יותר, אבל בשום פנים ואופן לא כופה
לפני שבוע אשתי לקחה אותי לשיחה ואמרה שקשה לה כך, שהיא לא תכננה שהחיים שלה יהיו בעל אורח חיים דתי.
וזה בהמשך לזה שלפני חודש הצעתי להפריד כיורים... כנראה שזה היה הקש ששבר את גב הגמל.
אשתי אמרה שהיא שוקלת ברצינות הפסקה קצת ביחסים ואף גירושין אם צריך.
במילים אחרות, היא נתנה לי להבין שעליי לבחור בין האמונה לבין האהבה...
שכמובן, זה לא רק האהבה, זה גם המשפחה, כי ילדיי הם חלק בלתי נפרד מהחבילה
ואם חס וחלילה יהיה כאן גירושין הם יפגעו מזה מאוד.
מה אני אמור לעשות?
אני לא יכול לשנות את האמונה שלי, את הגישה שלי, את האהבה שלי לדת ולאלוקים.
אני אוהב את אשתי, מאוד, אבל אני לא מוכן לוותר על האמונה שלי...
מצב מסובך ואני אודה לעזרתכם בבקשה.
חיים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות