תמיד הייתי בחורה קשוחה, אחת שיודעת מה היא רוצה.
אחת שלא שוברים לה את הלב כל כך בקלות,
הכניסה גם היא לתוך הלב רצופה כל כך הרבה מכשולים!
זה לא מתוך מקום רע, זה אך ורק היה מנגנון הגנה!
נפגעתי כל כך הרבה ממערכות יחסים..
עם הזמן פיתחתי לעצמי מנגנון הגנה.
כשהייתי מכירה מישהו הכל היה טוב ויפה עד שהתחילתי להרגיש..
כשהתחלתי להרגיש מיד לקחתי כמה צעדים אחורה.
את הבחורים זה ביאס.
עם הזמן התחלתי להתמכר לדבר הזה ״רווקות״.
כל מי ששאל... מיד אמרתי שאני מכורה ואין שום סיבה לשנות את הסטטוס.
לא מזמן הכרתי בחור, מבחינתי מושלם!
גם הוא לצערי נחסם, לשמחתי הוא המשיך להתעקש ובסופו של דבר
פיצח את החומות שהיו סביב הלב!
התאהבתי בבחור! כמו שלא התאהבתי בקודמים!!
היה לי טוב איתו בתקופה הקצרה!
משום מה מרגיש לי שהמטרה שלו הייתה לשבור את החומות שלי ולעזוב.
הבעיה בכל הסיפור.. שהוא כבר לא לצידי, לא מתקשר ולא מסמס!
קורה שאנחנו נפגשים במקומות כאלו ואחרים, אני כל כך מתאפקת שלא להרוג אותו בנשיקות ולחנוק אותו בחיבוק!
הוא הצליח לשבור כל חומה שהייתה סביבי ונעלם לי!
באחת השיחות שהייתה לנו שאלתי אותו ״ אם אתה יודע שהיא האחת ואתם הסופו של דבר נפרדים, מה תעשה?״ הוא אפילו לא לקח זמן כדי לחשוב יל תשובה. הוא מיד ענה :
״ אני נלחם , אין מצב שאני נותן לה ללכת״
מה שמכניס אותי עוד יותר לדיכאון... האם אני צריכה לוותר או להילחם כמו שהוא אמר?
או שאני צריכה לתת לו ללכת.. כי אני לא האחת שלו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות