היי,כבר כתבתי כאן באתר כמה שאלות דומות.הפעם החלטתי לספר הכל,
לספר את הסיפור חיים שלי.אני מאוד יעריך את מי שיקרא ויעזור לי.
אני עוד חודשיים בת 17 תלמידה בכיתה יא'.
עד גיל 14 הייתי הילדה הכי טובה ותמימה שיש.
בגיל 14 התחלתי קשר עם בחור שנמשך שנה..באיזשהו שלב הוא התחיל לזלזל,לבגוד,לשחק בי. נפגעתי בצורה אוימה ברמה ששקלתי להתאבד..
אחרי שנפרדנו סופית והלב שלי היו פשוט מרוסק,
התחלתי לצאת למסיבות,לשתות ולעשן.עשיתי את כל הטעויות האפשריות.
היו לי תקופות של סטוצים עם בחורים,שכבתי עם 10..
כמות הבנים שהתנשקתי איתם לא ניתנת לספירה אפילו..
עשיתי את כל זה מתוך כאב,ונקמה בבחורים אחרים שהתאהבו בי
ושיחקתי בהם,כדי לפגוע בהם כמו שהאקס פגע בי..
לפני כמה חודשים לקחתי את עצמי בידיים ועשיתי שינוי משמעותי
כתוצאה מהמון שמועות שהיו עלי,ושיחות עם פסיכולוגית.
הפסקתי לצאת למסיבות,הפסקתי לשתות,ניתקתי קשר עם כל
האנשים שלא עשו לי טוב.
הכל קרה מהר מאוד,ועכשיו אני מוצאת את עצמי מתוסכלת.
מצד אחד אני באמת נגעלת מאיך שהתנהגתי ושמחה שהפסקתי,
מצד שני כל עניין האלכוהול המסיבות והריגושים מאוד חסר לי.
אני בן אדם שאוהב אדרנלין,ואני פשוט לא נהנת מדברים אחרים.
פעם הייתי מחכה כל השבוע ליום שישי כדי לצאת למסיבה,
לשתות "להתפרק" מהכל מה שנקרא..היום אני בכיתה יא'
שנה מאוד קשה,והייתי רוצה שיהיה לי את היום הזה בכל שבוע
יום שישי שאני נהנת ושוברת שגרה.
עכשיו אחרי השינוי,אני יוצאת עם חברות בימי שישי לסרט,
בית קפה,ושאני חוזרת הביתה אני פשוט אומרת איזה משעמם
היה וחבל שיצאתי. אני לא מצליחה להנות מכל הדברים האלה.
מה לעשות ? מצד אחד אני לא רוצה לחזור למה שהייתי פעם,
מצד שני זה מאוד חסר לי ורמת ההנאה שלי בדברים שאני
עושה היום,לא משתווה אפילו לרמת ההנאה שהייתה לי פעם..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות