כשהייתי קטנה,ככה עד גיל 12 בערך,הייתי מאוד חברותית.
לכל מקום שהייתי באה,הייתי עושה לעצמי חברים חדשים.היתה בי מין אש כזאת,תמיד הייתי מוקפת בהרבה חברים,ואמא היתה אומרת לי שזה בגלל שיש לי אופי מעניין ומושך.
בהדרגה עם הזמן התחלתי להשתנות.אני משערת שזה בגלל הקשיים שהחלו להגיע,והשפיעו על האופי שלי.במיוחד בגיל 17,היתה לי תקופה נוראית בחיים.
עדיין יש לי חברות,אבל הן מעטות והקשר איתן לא משהו.
עזבו חברים.הבעיה היא באופי.הפכתי לבנאדם משעמם,איטי,ואדיש מאוד.
לפעמים קורה שבפנים אני מרגישה הכי לא אדישה,אבל הקול וההבעות פנים יוצאים שונים לחלוטין.כלומר אולי הבעיה היא שנחסמתי.
מעבר לזה שזה מפריע לי ברמה האישית,(כלומר לי,לעצמי),זה מפריע לי גם בראיונות עבודה,ובהשתלבות במקומות חדשים.
אני מרגישה שהאש שהיתה בי פעם,כבתה לחלוטין.אין בי כבר שום זכר לחיות ולהתלהבות ולעוצמה שהיתה בי פעם.כלום.
אני לא יודעת אם הגורם הוא קשיים שעברו עליי,או שמא שזה האופי האמיתי שלי והילדות היתה רק תקופה זמנית.אני לא יודעת.אבל אני נורא רוצה לחזור למה שהייתי פעם,אני לא אוהבת את עצמי עכשיו.
עזרו לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025