אז ככה.. אנחנו ביחד שנה וחצי, ספק מדהימה ספק קשה לי נפשית. נגדיר אותה כ-ככה ככה סוג של? אני עוד מעט מתגייסת והוא בצבא, קרבי ככה שיוצא פעם בשבועיים בערך. ואנחנו נפגשים כשהוא יוצא. בנוסף לזה יש בינינו מרחק לא קטן של שעתיים נסיעה זה מזו. האהבה באמת ענקית!!!! כיף לי איתו מתרגשת מכל הודעה או כל שיחה הכי קטנה איתו. הוא מאוד משקיע בקשר ומאוד אכפת לו. כבר הייתי אצלו בבית הכרתי את המשפחה, אני ממש מרגישה כבר בת בית שם, נורא אוהבת אותם! ובאמת אני מרגישה קשורה לחיים שלו, אליו למשפחה שלו לחברים שלו, לסביבה שלו. אבל יש שאומרים שכשבאה האהבה באים הריבים איתה? אז אצלנו זה לגמריי ככה.. אנחנו רבים באמת הרבה יחסית. ונורא קשה לי עם זה, ואני אסביר למה.
כשאנחנו רבים זה לא עוד סתם ריב רגיל בין זוג שמתווכח וחלוק בדעותיו. אני באמת מרגישה שכל ריב כל האשמה נופלת עליי ואני באמת סופגת כל ריב מחדש.. לא מספיק שאני מרגישה שהאשמה נופלת עליי,הדיבור שלו אליי בזמן ריב פשוט אין לתאר.
הוא מקלל הוא צועק , באמת מרגישה את הזלזול שלו.
לדוגמא, היינו אמורים להפגש היום אחרי שהוא סגר 28, התארגנתי נורא חיכיתי כבר לראות אותו! קצת לפני השעה שקבענו הוא שלח הודעה " שבוע טוב חיים שלי, מצטער אין לי את האוטו..." ( יש לציין שזו לא פעם ראשונה שזה קורה) אז יצא שלא נפגשנו. ויש דברים שבאמת אני לא מבינה, לדוגמא למה הוא לא יכל לברר אם יהיה לו את האוטו לפני שתיכננו ?
הוא באמת ביקש הרבה פעמים סליחה, והתקשרתי אחרי כמה זמן לדבר. עוד לא אמרתי הלו- הוא ענה ב" מההה מההה מה את רוצהה " אז אמרתי לו תדבר יפה תוריד את הטונים, והוא המשיך בשלו וצעק ודיבר בזלזול.
זו דוגמא אחת מיני רבות שקורות במערכת יחסים שלנו. וניסיתי לדבר איתו על היחס הזה ואין באמת מי ששומע ומפנים מה אני אומרת. לפעמים אני באמת מרגישה כאילו אני היחידה שאכפת לה מהקשר הזה בשלבים מסויימים, לדוגמא אחרי ריב אני מתקשרת אליו כי אני באמת רוצה לדעת ולשאול למה זה הגיע למצב כזה אני מקבלת כתשובה : מה את רוצה ? די אין לי כוח עזבי אותי.
המון פעמים נשבר לי ואני מפסיקה את הקשר הזה, ובאמת לוקחת על עצמי החלטה שנפרדים ולא חוזרים יותר, והוא מתקשר אחרי יום יומיים, ומדברים על מה שקרה, הוא אומר את הצד שלו ואני חוזרת אליו. פשוט משכנע אותי שהוא הצודק ואני הטועה. וכל פעם זה חוזר על עצמו , אוהבים רבים יכולים להפרד וחוזרים משיחה אחת משכנעת שלו. ולפעמים אני לא באמת מסכימה עם הדעה שלו, פשוט לא מסוגלת בלעדיו אז אני מסכימה.
אז באמת אני שואלת אותכם- מה הייתם עושים במקומי? לנסות לדבר איתו שוב? להפרד ולהמשיך הלאה? כמו שכתבתי בכותרת, קשה לי איתו אבל נורא נורא קשה לי בלעדיו. אם אפרד ממנו, לא יודעת עד כמה אוכל להחזיק מעמד ולא לחזור אליו שוב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות