אני בת 18,מתגייסת עוד חודש וחצי
בתקופה האחרונה אני קצת התחלתי לחשוב על העתיד,הייתי בלחץ ועכשיו אני לא בלחץ אני רק מתעניינת ומסתקרנת.
אני גרה בצפון תל אביב,יש לי משפחה עמידה,אוהבת,תומכת,אין בן אדם אפילו במשפחה המורחבת שיש איזו בעיה איתו =].
יש לי יחסים מדהימים עם ההורים,הם תמיד יעזרו לי ויתמכו בי אם זה כלכלית,נפשית או לא יודעת מה.
ההורים שלי מהיום שנולדתי חסכו לי כסף לעתיד, ללימודים ובטח יש שם ליותר מללימודים,אני לא רואה את עצמי עוזבת את הבית מוקדם,טוב לי פה,יש לי גם פרטיות וגם את המשפחה,שלעומת אחרים אני מאוד מחוברת אליה .אנחנו נורא "מודרנים".
אז אני אוכל לחסוך כסף אחרי הצבא,וגם בצבא כי אני אהיה בבסיס סגור.
אני קצת גיששתי והסתכלתי על דירות להשכרה , כמה עולה ,איך נראה..
אני יודעת שאני לא ארצה שותפים,אני אוהבת את המשפחה ושיש אנשים בבית, אבל שותפים זה אחרת, ואני בטוחה שאני לא ארצה ,שזה יהיה או לבד או עם חבר או עם חברה טובה, ואני יודעת שאני ארצה לגור ב"אזור טוב", לא בדרום ת"א, לא סימטאות קטנות שלא נעים ללכת כשחשוך אפילו במרכז ת"א, אני ארצה ברחובות ראשיים במרכז תל אביב או בצפון תל אביב בדירה שנראית טוב,ולא מוזנחת...
אני חיה בחלום? זה בסדר לשאוף לזה?
אני אלמד ויעבד בעבודה טובה בסופו של דבר, לאט לאט,יש קשרים במשפחה להשיג עבודה ויש מוטיבציה,ובגרות טובה, וההורים שלי אפילו באו ואמרו שהם תמיד יתמכו בי ויהיו לידי ואמא שלי אמרה לי שהיא יודעת שאני אצליח
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות