מריצים אותי ממקום למקום ורגשות שחוזרים על עצמם, להמשיך בצבא או ללכת לקב"ן?

בטח רובכם מכירים את הסיפור שלי משאלות רבות ששאלתי, אך אספר גם לאלה שלא יודעים. בעיקר גם רוצה לפרוק.

אז אני בן 18 וחצי, בסך הכל חודש וקצת בצבא. בתור מה? שאלה טובה... התגייסתי במקור בגיוס חיל השריון האחרון. אפשר להגיד שדי רציתי את השיבוץ הזה, הוא מאוד הלהיב אותי, ומאוד מרשימה אותי הפעילות עם הטנקים, שזה מכונות פשוט מדהימות בעוצמה וביכולות שלהן. כמובן שזה לא החזיק יותר מידי, הופעל עליי המון לחץ בטירונות, לא הצלחתי להתרגל למערכת ובטח שלא עזר שהמפקדים התעלמו מהבקשות שלי לעזרה ואפילו הלכו נגדי והחמירו את המצב... עד שבסוף נשברתי, התחלתי לעשות להם צרות, עד שבסוף הגעתי לקב"ן ונפלטתי משריון עם פרופיל 64 על קשיי הסתגלות.

מאז אני עובר סרט רע. נפלטתי ביום רביעי האחרון, ביום חמישי בבוקר הגעתי למז"י ונשלחתי אתמול למחנה רעים. היום בבוקר הם שלחו אותי חזרה למז"י בטענה ש"הם לא מוצאים מקצוע שאפשר לשבץ אותי בו".
חזרתי למז"י, דיברתי עם קצינת מיון וכמובן שהדגשתי בפניה שאני רוצה אך ורק לשרת כתפקיד חובש מרפאה. לאחר כמה דקות של בדיקה, חזרה אליי עם תשובה שאי אפשר לשבץ אותי כחובש, בגלל שהקשיי הסתגלות שלי פוסלים קורס חובשים. ובנוסף, שולחים אותי לאיזה חור בסוף העולם שמאלה, גדוד של תותחנים, ליד אילת, 4 שעות נסיעה מהבית.

נכון, אני רק חודש בצבא. כן, אני צעיר מת. אבל הספקתי לספוג כלכך הרבה חרא בחודש הזה. כבר וויתרתי על כלכך הרבה רצונות ושאיפות כי זה פשוט לא הסתדר. שתקתי על כלכך הרבה דברים שהצבא הזה נתן לי לעבור וזרמתי כי לא רציתי להיות יותר מידי בעייתי ולגרום ליותר נזק ממה שצריך. אבל זה כבר שבר אותי... 3 תפקידים שכלכך רציתי ולא הצלחתי להשיג בגלל שניסיתי, אבל הצבא הקשה עליי עד שנשברתי ונכשלתי בכל אחד ואחד (התפקיד הראשון שניסיתי להשיג, התחלתי לנסות להשיג אותו לפני מעל שנה, עוד כשהייתי מלש"ב). הדגשתי ואמרתי כלכך הרבה פעמים בפני כלכך הרבה אנשים שהמרחק הזה מהבית הורג אותי והוא גורם לרוב הלחץ, ובכל זאת תקעו אותי בגדוד מסריח של תותחנים ליד אילת, 4 שעות נסיעה מהבית שלי.
נמאס לי כבר... כל מה שאני מנסה להשיג, אני נכשל בגלל פאקים של הצבא (לא אומר שאני הייתי מושלם, כן? גם לי היו את הטעויות שלי, גם אני יכולתי לפעול בצורה קצת יותר טובה, אך רוב הבעיה היא בגלל הצבא שבכל שלב ביקשתי עזרה והראתי קשיים ומצוקה, ובכל זאת התעלמו ממני עד לרגע שנשברתי וזרקתי הכל לעזאזל).
לפני חודש הגעתי לצבא עם מוטיבציה ועם רצון להתקדם, לצאת לקצונה, לחתום קבע... ועכשיו אפילו את השלוש שנים האלה אני לא רוצה לעשות. אני מודע לכל ההשלכות והבעיות בעתיד, אבל אני פשוט לא מסוגל יותר. זה גדול עליי, וזה יותר ממה שאני יכול לעשות....