אני נמצא בסיטואציה מסובכת מאוד ואשמח אם תעזרו לי כמו שאתם עוזרים לאחרים כאן ב-askpeople...
אני אב לילדה בת 15... מתגוררים בדרום...
עקב המצב הביטחוני בתי הייתה המון בבית ובקושי יצאה ממנו... כתוצאה מכך היא העלתה יותר מ-13 ק"ג במהלך חודשיים בלבד... היא מצאה באוכל ובממתקים כמקום מפלט והתנחמה ממנו... ואני ואשתי בכלל לא שמנו לב לזה... רק בשבועיים האחרונים.
היא אכלה המון אוכל ולא עשתה שום פעילות גופנית, כלום.
היום בתי נגשה אליי בבכי וסיפרה לי שהיא לא רוצה ללכת לבית ספר, היא סיפרה לי שהיא מתביישת מהילדים ומפחדת שיצחקו עליה ויסתכלו עליה מוזר...
היא ממש בכתה לי בכי קשה, כזה שהפריע לה לדבר...
הלב שלי נקרע, כי אני באמת מבין אותה
היום הראשון ללימודים... כולם מדברים עם כולם, כולם מסתכלים על כולם... והיא מתביישת, ובצדק לצערי... לא נעים לבוא ביום הראשון ללימודים במראה אחר ממה שזכרו אותה לפני החופש הגדול...
היא ממש בכתה לי והתחננה שלא ללכת לבית הספר, היא אמרה שהיא רוצה לקחת את עצמה בידיים כשבועיים, להוריד את כל מה שהיא העלתה ורק אז ללכת...
מצד אחד, הלב שלי אומר לי להסכים לה להישאר בבית, לקחת אותה לדיאטנית, להכניס אותה לכושר ולהחדיר בה ביטחון עצמי.
אבל הראש אומר לי שאסור לעשות את זה... ושזה לא נכון מבחינת ההתמודדות.
בנוסף חשוב לי לומר שהיא ניגשה אליי ולא לאימא כי אני נחשב לטיפוס "הרך" יותר והיא "הקשוחה"... אדבר עם אשתי על זה מהלך היום גם כדי להבין את עמדתה, למרות שדי ברור שהיא תהיה נגד.
בקיצור, אני שובר את הראש... מה לעשות? הבכי שלה הורג אותי...
אני לא רוצה שהיא תסבול מבחינה חברתית, אני רוצה שהיא תבוא לבית הספר עם ראש מורם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות