כשהייתי קטן לא התמודדתי עם מסגרות, שזה בית ספר..או כל דבר, הייתי בהתחלה מאוד חברותי והכל, אבל תמיד הייתי ביישן, עד שכרגע לי משבר ארור ,פתאום התחיל לי חרדה חברתית,ocd ולא יכולתי להשאר באף מסגרת, התרחקתי מכולם, מאז כשאני קטן בעצם אין לי חברים בגלל זה, אני לא אדם חברותי אני רק משחק במחשב כי התרגלתי לזה, עכשיו שאני בוגר יותר אני מנסה לעשות עם זה משהו, שזה ללמוד,ללכת לקורס, לנסות להשתלב במסגרת עם אנשים, אבל הדבר הזה גדול עליי, אני לא מצליח להתמודד שם, כשאני הולך לשם זה הישרדות, אני נלחם ולא אומר מילה..ורק רועד ומחכה לחזור הביתה, אני לא מחזיק מעמד. ואני לא רוצה להיות ככה עד גיל 40 , מה לעשות? אני לא רוצה לחזור לטיפול התרופתי, כי כשהייתי קטן זה לא עזר, להיפך, אני רוצה להתמודד לבדי עם כוח שאין לי,אני באמת מרגיש חסר מזל, ללא חברים,ללא ידידות,בתול,לא חתיך ,מתוסכל..שרק סובל עם הocd ומנסה למצוא דרך להשתלב אבל זה נורא קשה אחרי המון שנים לנסות להלחם בזה.זה אפילו בלתי אפשרי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025