לפני 5 שנים עברתי דירה רחוק מאיפה שגרתי שהיו לי שם חיים טובים היו לי חברים יצאתי עם חברים בערב, וגם לא היית לי בעיה לדבר עם בנות.
למרות שאני 5 שנים בדירה "החדשה" אני עדיין מרגיש שהמעבר דפק לי את החיים, לדוגמה: בשנתיים הראשונות אפילו 3 שנים ראשונות כמעט לא יצאתי עם חברים, לא הייתי מסוגל בכלל להיות ליד בת שלא לדבר על לדבר איתם, התביישתי לדבר אפילו עם דודים שלי כי לו היה לי ביטחון ואין לי על מה לדבר איתם.
בשנה וחצי האחרונה המצב יותר טוב אבל עדיין אם אני נמצא ליד בנות אין לי אומץ להגיד להם כלום וזה גם ליד בנים כאילו אם אני יוצא עם חברים ומצטרפים עוד כמה ילדים שאנחנו מכירים אני כמעט לא מדבר, לא בגלל שאני מפחד לדבר בגלל שאין לי מה להגיד וזה יכול לשגע אותי, אני גר ליד דודים שלי ואני רואה אותם יוצאים למסיבות הולכים לאילת עם ידידות וחברים ורק אני בחופש תקוע כמעט כל היום בבית חוץ בפעמיים שיצאתי לקניון לראות סרט עם חברים.
וגם חברים שלי לא כל כך זורמים נגיד מנסים לארגן לפארק מים או לאיזה וילה סתם לחגוג וכמעט אף אחד לא רוצה חוץ מחבר אחד, ואני מפחד מהמשך החיים שאני לא יוכל לדבר עם בחורה מחוסר ביטחון ושכל החיים אני אשב בבית וכמעט לא יצא ולא אהיה לי חברה ולא אתנשק אף פעם.
זהו אני הייתי חייב פעם אחת לפרוק את הכל!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025