אני לא נהנת "לבלות", שונאת להיות עם חברים. כשאני עם חברים אני רק מתרכזת בלא להגיד משהו שישמע מוזר, להתמודד עם שתיקות מביכות, לצאת נורמאלית (זה לא שאני לא נורמאלית אני פשוט פוחדת להשמע מוזרה) ותמיד חם לי או שאני רעבה או עייפה שזה מפגר אבל לא יודעת, פשוט ההרגשה שלי בכללי לא נוחה. בבית אין לי מצבים כאלה וזה הכי נוח. ומצד שני אני כן רוצה שיהיו לי חיים וחברים אבל אני מרגישה שפשוט הכי טוב לי לשבת על המחשב כל היום. מספיק אני צריכה להתמודד כל יום עם הבית ספר אז לפחות בבית אני רוצה שקט. סליחה שחפרתי, בקיצור, הכי נוח לי להיות לבד בבית אבל אני לא רוצה להיות כזאת, מה לעשות ? זה נורמאלי ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות