היי הבעיה שלי מורכבת..
אני אחרי תיכון, כל השנים שלי בבית הספר היו שנים ניפלאות היו לי מלא חברים וחברות וכל יום יצאתי ונפגשתי עם חברים ולא הייתי לבד אף פעם, ודווקא עכשיו שהכול הסתיים, יותר מחודשיים שאני יושבת בבית ולא עושה כלום.
"החברים" שלי שפעם היו חברים שלי מסננים אותי, נפגשים בלעדיי קובעים מפגשים ולא מזמינים אותי.. ניתקו קשר כאילו לא היינו חברים לפני.. גם החברות הכי טובות שלי שאיתי בקשר רק כשנוח להן. חוץ אחת בצבא וגם היא מצאה לה חברות חדשות.
אני מודעת למצב שלי, והניתוק קשר מפריע לי אבל פחות.. אני בן אדם אופטימי שמסתכל על העתיד שלו, ואני מחכה לצבא לפגוש שם חברים חדשים..אבל הבעיה היא שאני מפחדת להיות פקידה או מזכירה ולצאת יומיות.... אני רוצה להיות בבסיס סגור עם אנשים איכותיים ולהכיר אנשים חדשים.. להתחיל הכל מחדש.. אבל אם אני אהיה פקידה או מזכירה ואצא כל יום בצהריים הביתה לא תהיה לי את ההזדמנות להכיר אנשים חדשים.
אני מחשיבה את עצמי כבחורה איכותית אני גרה בשרון בבית עמיד, יש לי תעודת בגרות טובה.. אני מפחדת שישימו אותי במקום שאני לא אסתדר בו עם אנשים שאני לא אצליח להתחבר אליהם.. אני רוצה להאמין שהסטיגמה לא נכונה ושבכל תפקיד שאני יעשה בצבא אני יהנה ויכיר אנשים, אבל אני מפחדת שאני יתאכזב בעתיד. בכל תפקיד יש אנשים איכותיים?
אני הייתי צריכה לפרוק את הכל.. לא הייתי קוראת לזה שאלה כלשהי אבל אני אשמח אם תקראו ותייעצו לי לגביי המצב שלי כי אני עכשיו בודדה ואני מפחדת שגם בתקופת הצבא אני יהיה כזו בגלל התפקיד והאנשים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025