איך אני יכול להפסיק לרצות נשים?

אני הגעתי למצב שאני פשוט לא אוהב נשים. ליתר דיוק אני חצוי ברגשותיי כלפי נשים. מצד אחד אני מאוד רוצה זוגיות, ומצד שני אני קצת נגעל מנשים. הייתי מאוד רוצה להפסיק לרצות נשים ושתהיה לי הזדמנות לדחות מישהי.
הייתי רוצה שיום אחד מישהי תתחיל איתי או תזמין אותי לאנשהו ופשוט להגיד לה: "איכס, לא".
אני כבר לעולם לא אחווה אהבת נעורים כמו בסרטים, או אהבה כמו פעם שהכירו בגיל 14 ונשארו לנצח ביחד. החלום הוורוד הזה לעולם לא יקרה. מקסימום אכיר מישהי שהיו לה חמישה אקסים.
אני רוצה להפסיק לנסות ליצור קשרים עם נשים, להפסיק לכתוב להן ברשתות. הן פשוט רעות. אני רואה שהיא מפרסמת מחדש סרטון כלשהו לפני 15 דק' ואני שלחתי לה הודעה לפני שעה. אני רואה שהיא מסננת אותי. נמאס לי להרגיש את הכאב התמידי הזה. אני מנסה להשקיע, להיות נחמד, לשתף ולהקשיב, אבל אני אף פעם לא זוכה לאותה אהדה מהאישה.
הטלפון שלי ריק מהודעות. אני לא אוהב להיות בסביבת נשים. זה מטריד אותי ואני מרגיש שהן שופטות את המראה שלי. לפעמים הן אולי אפילו צוחקות עליי ממש בפנים שלי ברחוב. אולי אני גם מקנא שלעולם לא אשיג אותן, כנראה זו האמת שצריך להכיר בה.
אני שונא לראות זוגות ברשתות החברתיות. אני שונא את חוסר השוויון, שלנשים הרבה יותר קל להשיג זוגיות. גבר שמשחק משחקי מחשב זה "מוריד", אבל אישה שמשחקת משחקי מחשב זה החלום של כל גבר. ואני רואה זוגות כאלה, ואני פשוט שונא את העובדה שאני לעולם לא אשיג מישהי כזאת.
ואתם בטח תגידו: "תשקיע בעצמך", "תמצא עבודה" וכל הבולשיט הזה. אז אני יודע לבשל, יש לי חסכונות, אני יכול גם לנקות, אני אדם סבלני מאוד, יש לי חוש הומור טוב, יש לי מטרות וגם יש לי עבודה. אני עושה את כל מה שצריך לעשות ואני עדיין בתול. לא סתם בתול אלא בתול בפה, בתול חיבוק. מעולם לא חיבקתי אישה, לפחות לא בקטע רומנטי.
ואני כנראה לנצח אישאר בתול. זה הגורל שלי, ככה נולדתי. לא נולדתי להתרבות או להרגיש מערכת יחסים רומנטית עם אישה. אף אחת לעולם לא תרצה מישהו כמוני, לא משנה עד כמה מוצלח אהיה, כמה כסף יהיה לי, איזה בית גדול יהיה לי, איזה אופי יהיה לי. שום דבר לא ישפר את הסיכוי שלי עם נשים. אני לא הטעם של אף אחת. אני אהיה בודד עד המוות שלי. שום דבר לא ישנה את זה לעולם.