אנחנו כל היום במסגרות שלנו. כל היום אנשים כאן עובדים 89 שעות 5 ימים בשבוע, חוזרים הביתה לאחר שעבדנו יותר שעות ממה שישנו בלילה, בשביל להיות 3 או 4 שעות בלחץ עם בני המשפחה ובני הזוג שלנו, רק בשביל לחזור לישון ולקום מחר לעשות את אותו הדבר בדיוק. עד שמגיע סופ"ש, יומיים שמרגישים כמו שעה וחצי שאפשר קצת לנשום ולהיות עם האהובים שלנו, ואז מתחיל עוד שבוע של אותו לופ. לא עצוב בעיניכם שאנחנו בעבודה יותר מהבית? שאנחנו רואים את הקולגות והבוסים שלנו יותר משאנחנו רואים את המשפחה והחברים שלנו? אני יודעת שזה ככה כבר שנים, אבל הכל מרגיש כמו לופ תקוע. אני אוהבת את העבודה שלי, האנשים והתפקיד שאני עושה, הכל תומך ומקדם אותי, אבל המציאות הזאת עגומה בעיניי ואיכשהו זה מה שמקובל בכל העולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026