נשואה עשרים שנה , הייתי בודדה כל השנים, בעלי פרש לפנסיה מהצבא ועסוק כל הזמן בעצמו, התחיל סטארטאפ ,מתנדב בארגון מסוים וממלא את היומן בעיסוקים מחוץ לבית ומגיע מאוחר. לא מעורב בבית, בקניות, בילדים, בהסעות, באסיפת הורים, רק כשרבה איתו מצליחה קצת לקרב אותו וחוזר חלילה, צריכה להסתפק בפירורים של יחס, אין מיניות שנים. תמיד מילא כל רגע פנוי בפיתוח עצמי,בלימודים ועיסוקים ולעיתים נדירות הבית והמשפחה נלקחו בחשבון, רק כשזה התאים לו ולהנאות שלו. הבנים לא מצפים ממנו לכלום כי מעולם לא היה בשבילם והם אומרים את זה. האם נכון להתגרש בגלל זה? איך נמלא לעצמנו את החיים כפיצוי לאהבה שאנחנו לא מקבלים ממנו? איך להצליח להפסיק לקחת ללב את ההרעבה הרגשית שלו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026