התייעצות לגביי גריינדר - איך להישאר בטוח?

שלום לכולם,

אני גבר בן 22, ובשלב בחיים שבו דברים יחסית הסתדרו. פיתחתי ביטחון, אני מרגיש שאני על המסלול שאני רוצה להיות בו, ואחד הדברים שמעסיקים אותי עכשיו הוא להישען קצת יותר על החלק הגיי שבי ובכנות, גם לאבד בתולים.
מתוך המקום הזה נרשמתי לגריינדר, ועכשיו אני מוצא את עצמי שואל: מה השלב הבא? מאחר ואין לי חברים מהקהילה לשאול או להתייעץ איתם, אין לי באמת מושג איך הדברים עובדים בפועל.
מצד אחד, כל סיפורי האימה על האפליקציה די הלחיצו אותי. מצד שני, אני רוצה את ההתנסות הזאת ואין לי ממש דרך אחרת להשיג אותה.
אני לא ממש רוצה לשתף תמונת פנים באפליקציה, לשתף תמונת גוף פחות מטריד אותי, כל עוד אין פרטים מזהים אבל חשיפה של הפנים ממש מכניסה אותי לחרדות.
יש בי פחד מהטרדות, ממעקב, ואפילו מתקיפה פיזית. הרי כל החיים חינכו אותנו שלא מדברים עם זרים באינטרנט, ופתאום עכשיו אני כן רוצה ואני לא בטוח איזה אמצעי הגנה נכון לקחת.

אשמח מאוד לעצות מגברים שהתנסו באפליקציה, בעבר או בהווה:
איך אתם מחליטים אם מישהו נראה לכם בטוח או מסוכן?
איפה ואיך אתם מעדיפים להיפגש בפעמים הראשונות?
מה דעתכם על העלאת תמונות פנים, גוף, או בכלל לא?

וגם שאלה אחרונה, שאני יודע שקצת ילדותית אבל חשובה לי: עניין המניעה.
ברור לי שעם חדירה משתמשים בקונדום, אבל מה לגבי מציצות, נשיקות, אוננות משותפת או כל מגע מיני שלא נחשב סקס קלאסי? אני מסוג האנשים שאם הם לא מגיעים מוכנים הם עלולים לקפוא. וככל שיש יותר סימני שאלה, זה רק מחמיר. אז כל טיפ, חוויה או הכוונה יכולים ממש לעזור.


כאן נגמרת השאלה שלי תודה מראש לכל מי שיקרא ויגיב


..............................................................................................................

אתם לא חייבים להמשיך מכאן, זה סתם עוד מידע עלי למי שרוצה להבין את צורת החשיבה


ועכשיו לחלק היותר אמיתי. בסופו של דבר, למרות כל הדיבור על ביטחון עצמי, אני עדיין אדם ביישן ואני מפחד למצוא בן זוג בזמן שאני עדיין בתול. כן, אני יודע. כל הדיבורים על כמה הפעם הראשונה נוראית הצליחו להשפיע עליי. גם אם יש לי ביטחון עצמי סביר ואני כנראה אצליח לדלג מעל זה בזוגיות, זו עדיין דאגה קטנה שאני יכול להיפטר ממנה מראש, ואולי אפילו בצורה יחסית כיפית אז למה לא?
אני מודה שאולי אני מעט יותר מדי בטוח ביכולות החברתיות שלי, ויש סיכוי לא קטן שברגע האמת אני אפקשש אכנס ללחץ והרגיש כמו כישלון מביך ומגמגם. אבל זה כל הרעיון בלאבד בתולים עם אדם זר. זה פשוט לא אמור לשנות. ואם קצת מזל, האדם הזה לא יחזור לנשוך אותך בתחת. כן, לזה יש משמעות כפולה.

בסופו של דבר אני אדם ביישן, ואני מתקשה לצאת למקומות בילוי כדי לפגוש אנשים. אני לא אנטי חברתי לחלוטין, אבל בפועל אני מוצא את עצמי רוב היום בבית, מתעסק בעניינים שלי. לכן שימוש באפליקציה נראה לי הדרך הכי פשוטה והכי נגישה להשיג את המטרה שלי.

אני לא מחפש רומנטיקה כרגע. אני מאמין שאדם צריך להיות שלם ושמח עם עצמו לפני שהוא מחפש אהבה, כי בן זוג לא אמור למלא חוסר אלא לשפר את הקיים. יכול להיות שאני כבר במקום הזה, אבל אני מרגיש שיש לי עוד מקום לשיפור, כדי להיות מסוגל להכיל ולאהוב אדם אחר בצורה בריאה.

אני מניח שיש לי גם דאגות שקשורות לזהות שלי כגיי. לא כי אני מתבייש בה, אלא כי היא אף פעם לא הייתה חלק מרכזי באישיות שלי. זה כמעט לא תפס מקום בחיים שלי, ובקושי הרגשתי שזה משפיע עליי, בזמן שגוונים אחרים של האישיות שלי היו הרבה יותר דומיננטיים. מעבר לתוכן פורנוגרפי שאני צורך או לזוגות שאני אוהב לראות בטלוויזיה, זה פשוט לא נכח בחיים שלי.
התחברתי לאנשים נחמדים שקיבלו אותי די בקלות, ואני קיבלתי את הצדדים שלהם שהם הסכימו לשתף. אבל עכשיו, כשאני מתבגר ורואה את אותם חברים רודפים אחרי אהבה ורומנטיקה, אני יודע שבסופו של דבר גם אני ארצה את זה. מכאן עולה בי הרצון להוכיח לעצמי שאני גיי. אני יודע שזה נשמע מבלבל. להוכיח לעצמך משהו שאתה כבר יודע. מה זה בכלל אומר.
אני בטוח שאני גיי, אבל מעולם לא הייתי עם גבר, וגם לא ממש רציתי גבר במובן המעשי. אני אוהב ספרים ואנימה, ורוב הגברים שהתאהבתי בהם היו דמויות בדיוניות. אולי בילדות חשבתי פעם או פעמיים שמישהו חתיך, אבל בתור ילד הייתי גוש של עצבים וכעס ורציתי שאנשים פשוט ייעלמו לי מהעיניים. אז גם לגלות שאני גיי לקח זמן.

עכשיו אני מרגיש רצון פשוט לעשות משהו גיי. לא בקטע דרמטי, אלא בשביל התחושה הפנימית של הנה, זה מה שאני רוצה מהחיים. התחושה הזאת אולי חזקה במיוחד כי הדימוי הרומנטי שלי נבנה סביב דמויות בדיוניות ולא אנשים אמיתיים, ואני מרגיש צורך במשהו יותר מציאותי להיאחז בו.
מעולם לא היה לי קראש רציני על חבר או על גבר אמיתי, ואף פעם לא נשבר לי הלב או חוויתי דרמה רומנטית. בתור קורא נלהב של רומנטיקה, החיים הרומנטיים שלי די יבשים.

כרגע רוב החברים שלי הן נשים, לא מהקהילה. אני כן רוצה יותר חברים גברים גאים, אבל אני לא באמת יודע איך להכיר. אני לא רוצה לחפש חברים גייז, אלא חברים שאוהבים את הדברים שאני אוהב, שיש לנו נושאי שיחה טובים ושהם גייז על הדרך. בפועל, רק נשים נכנסות למעגל החברתי שלי.
אני מניח שחיי חברה שמורכבים בעיקר מגברים גאים זה לא משהו שיקרה בצורה טבעית אצלי. ולמצוא בן זוג רק כדי להרגיש גיי נוגד לגמרי את התפיסה שלי על רומנטיקה, במיוחד כשזה לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלי כרגע. לכן לשכב עם גברים דרך גריינדר מרגיש לי כמו אופציה לגיטימית.

אני יודע שהחלק הזה קצת ניגודי. מצד אחד אני טוען שאני מרגיש ביטחון, ומצד שני אני מרגיש בושה. אני אומר שאני רוצה להתחבר לקהילה, ובו בזמן לא באמת מתעניין בה.
בסופו של דבר, בני אדם מלאים בניגודים, וכמו סירה בים הדברים לא תמיד יציבים או ברורים. תמיד אומרים לי שגילאי ה20 הם הזמן לחקור, אז בואו נגיד שזה פשוט מה שאני מרגיש עכשיו. צורך לחקור, כדי שבעתיד לא אדאג מחוסר בידע או מהחמצה.

כשהייתי ילד גדלתי בפנימיה. חינכו אותי להיות ילד טוב, וכזה באמת הייתי. תמיד מרצה אחרים, נמנע מכל דבר שלא אמור לעשות. היום אני קצת מתבאס על עצמי. על כל הדברים שפספסתי, על כל השיעורים שלא למדתי. קשה לי להסתכל על אנשים סביבי שמתמודדים עם דברים שאני לא יכול להתמודד איתם, רק כי הם כן לקחו סיכונים בחיים.

להישאר בשגרה הנוחה, שבה אני לא צריך לחקור את עצמי, זה אולי נעים עכשיו, אבל אני יודע שכאשר אתבגר אני אתחרט אם לא חוויתי כלום ולא העזתי.

אני מקווה שהחלק הזה עזר להבין את המצב שלי טוב יותר ולא עשה את ההפך. בכל מקרה, השאלות שלי הן בסופו של דבר על גריינדר ועל סקס, אז כל החלק הזה מיועד רק לאמיצים שבאמיצים שמוכנים
להתמודד עם כל הטקסט הזה: