איך מחזיקים מעמד במקום העבודה?

היי לכולם,
אני עובדת כסוג של מנהלת פרויקטים בחברת תשתיות ידועה.
לפני כן עסקתי בתחום אחר אז במקצוע הנוכחי אני נחשבת לג'וניור. סיימתי את התואר לפני כשנה.
אין לי באמת ניסיון מקצועי תעסוקתי אמיתי.
לפני כן היה לי חוזה זמני בחברה מוצלחת, אבל לא היה להם תקן המשך לתת לי בתפקיד.
אז אם קוראים את קורות החיים שלי, יש לי חצי שנה של ניסיון במשרה זמנית, וכ3 חודשים במשרה הנוכחית.
אני לא מרוצה ממקום העבודה הנוכחי, אך עם זאת משתדלת להסתכל על הטוב.
המשכורת שלי טובה יחסית לג'וניור, יש לי תנאים כמו פנסיה מהיום הראשון, קרן השתלמות אחרי 3 חודשים.
כרגע יש לי מעט עבודה ויש לי המון זמן מת, אני מוצאת את עצמי יוצאת ומסתובבת הרבה בחוץ.
עם כמה שאני מנסה להגדיל ראש ועושה דברים מעבר, לא תמיד אני מצליחה למלא את הזמן, וההרגשה הכללית היא שהמוח שלי פשוט מתנוון.
אין לי חיבור מלא עם התפקיד, הוא קל לי מדי, ופשוט כל יום מרגיש כמו יום מבוזבז.
יש אנשים שאומרים לי מה את מתלוננת, תנוחי, יש אנשים שעובדים כמו חמורים, וזה נכון לגמרי, אבל גם להיות בצד השני של המטבע זה קשה, במיוחד לאחר שעבדתי בחיי בתפקידים מאוד אינטנסיביים.
בנוסף, קשה לי עם הסביבה, העובדים כלל לא דומים לי באורח חייהם, דעותיהם, מחשבותיהם, ועם רבים מאוד אני אפילו לא מצליחה להגיע להבנה מבחינה מקצועית כי הם פשוט לא מבינים דברים בסיסיים.
אני כן מרגישה שמחבבים אותי אבל קשה לי לשבת כל הזמן בארוחת הצהריים ולשמוע את אותן הדעות ואת אותן ההטפות, דברים שלא ביקשתי להיות חלק מהם, אך אני פשוט מוכרחת לכך.
אפילו אחד המנהלים מעדיף לשבת לבד במשרד שלו ולאכול, מאשר לשמוע את מה שקורה אצלנו בארוחת הצהריים.

יש לי שני מנהלים שיוצרים לי עבודה יש מאין, מלחיצים על שטויות שלא קריטיות לעבודה, 'מפחידים' אותי לגבי דמויות מסוימות במקום העבודה בטענה שאדם כזה או אחר בתפקיד הוא אדם קשה, בעוד שאני עובדת מול אותו אדם וכלל לא חשה במה שהם אומרים.
אחד המנהלים מגיע כל הזמן לעמדה שלי וגם של האחרים כדי לבדוק שאנחנו באמת עובדים, וזה תמיד מרגיש כמו להיות תחת פיקוח.
אני לא ילדה שצריך לבדוק שהיא לא בפלאפון.
אני מבצעת את העבודה שלי כמו שצריך, ובזמן.
מרגישה שכשהם לא במשרד, אני עובדת טוב יותר, כי אין בהם צורך. אני מסתדרת טוב בלעדיהם.
אמרו לי שזה לא יראה טוב אם אעזוב ושצריך להיות במקום העבודה מינימום שנה.
אני בונה על זה שבעוד 9 חודשים יציעו לי תפקיד אחר, ואם לא אז אעזוב.
איך אפשר להחזיק מעמד את ה9 חודשים האלו?
מה אני עושה עם עצמי כשכל כך קשה מבחינה מקצועית, בעיקר?