האם נעלבתי "מהחברים" שלי בצדק?

כנראה שיש פה שאלה קצת יותר עמוקה... האם בכלל צדקתי כשהגדרתי אותך כ "חברים" ואני פתאום מבין שיש מצב שטעיתי בגדול.

יש לי עניין שלא מרפה ממני במחשבות כבר תקופה ארוכה וכול פעם התחלתי לנסח את השאלה ולבסוף מחקתי כי חשבתי לעצמי מה זה משנה כבר? אנשים החליטו לא לכבד אותי ופשוט עדיף לי להמשיך הלאה בחיי. אבל אם זה יושב עליי תקופה כול כך ארוכה כשכול פעם יש לי רצון להעלות את השאלה הזאת אז כנראה שזה מה שצריך לקרות .

אז לעניין עצמו...

היו לי שתיי חברים כשאחד מהם הוא גם בן דוד שלי ומאוד נעלבתי משתיהם. הסיטואציה היא שאני עברתי לגור בדירה חדשה שקניתי ו... הצעתי גם לחבר וגם לבן דוד שלי לבוא לבית להגיד מזל טוב משהו...

לפתע דממה... פתאום בלעה אותם האדמה.. לא שמעתי מהם... פתאום אין טלפונים, אין הזמנה לשבת אין כלום ואני מדגיש שב3 שנים שקדמו לכך היינו עושים ישיבות שלושתנו יחד בערבי שישי בממוצע פעמיים בחודש.

ביני לבין דוד שלי תמיד הייתה תחרות סמויה שכנראה היא כבר סוג של גלויה... ההורים של שנינו גרושים אבל ההורים שלו לא הצליחו כלכלית בלשון המעטה ו... זה נראה שאיכשהו הפריע לו כשלעומתו, הכול זה יחסי הייתי נחשב כסוג של "ילד שמנת" שיותר קל לו להשיג דברים.

כמו שאני תופס את זה בגלל זה הכבוד והגאווה שלו מאוד חשובים לו... הוא מסוגל למות והעיקר שהגאווה שלו לא תיפגע. לכן כבר מגיל צעיר הוא מאוד השתדל לאמץ לעצמו תדמית של "זיין" וגם אם נגיד לפעמים היינו יוצאים יחד ליציאות משותפות עם בנות וכשהייתי מחזיר אותו הוא היה מבקש לרדת בצומת מסויימת ולא מתחת לבניין כשזה היה ברור לשנינו שזה בגלל שהוא לא רצה שידעו באיזה בניין הוא גר.

עכשיו אני מבין שהייתה לו ילדות לא פשוטה והכול... אבל עדיין אני עצמי בחיים לא עשיתי לו משהו רע... לפחות לא לאחר גיל בר מצווה כשנגיד לפי היהדות החטאים שלנו מתחילים להיספר מהגיל הזה שכן ילדים יכולים לפגוע מעצם היותם ילדים. אבל...רואים שיש לו בעיה איתי... תמיד בישיבות המושתפות היה מנסה להציג את עצמו כגבר חכם ומצליח ומוכשר וכו'..ומה בפועל? הבן אדם עובד בתור סבל בתוך מפעל.. על מה הביטחון העצמי כפרה עלייך? והבת זוג שלו כול סוף שבוע משתכרת בקטע מוגזם ושנים שהיא ממש מתחננת שהוא יציע לה נישואין וזה לא קורה.. כנראה בגלל שהוא מבין שיש לו קשה לפרנס ילדים, אז מה שנשאר זה שהוא חי בסגנון הזה איתה כמה שנים כשגם היא בחורה פשוטה ועובדת בתור סייעת אבל במפגשים החברתיים שתיהם מציגים את עצמם מיליון דולר.

עכשיו אני בטוח שפשוט היה לו קשה לפרגן לי על רכישת הדירה החדשה ולבוא ולהגיד מזל טוב כי זה סוג של היה מוציא אותו "קטן". עכשיו אני לאורך שנים באתי לימי הולדת שלו אפילו גם של הבת זוג שלו... ופתאום כשצריך לכבד אותי בחזרה אז הדרך היא להעלם? אני מודה שמאוד נפגעתי והבנתי שבעצם הוא "אהב" אותי בתקופות הלא טובות שלי.. בעצם התנאי של להיות חבר שלו זה רק אם הוא ירגיש מעלייך.

ואני גם לא נכנס לזה שהוא היה פותח עליי עיניים חופשי כשעבדתי בעבודות הרבה יותר טובות ובאירגונים הרבה יותר טובים ואיכותיים ממה שהוא עבד.

והחבר השני...

החבר השני לעומתי שוב הכול זה יחסי הוא סוג של באמת ילד שמנת כשתיכף הוא מגיע לגיל 40 ויום אחד בחיים הוא לא ישן מחוץ לבית הוריו וגם לאחר שהוא התחתן ונולד לו ילד הוא עדיין גר שם.

זה בן אדם שהיה פותח פה על אנשים על הדירות שהם גרים בהם כשהוא בעצמו כפי שסיפרתי בחיים לו שילם בעבור המגורים שלו... מדבר על הרכבים כשגם את הרכבים שלו לאורך השנים קנו לו ההורים. מילא אין בעיה שנולדת לבית שיש בו אבל המינימום של המינימום זה שאל תתנשא על אחרים.

גם הוא לא התפתח תעסוקתית ןעד היום עובד בעבודות פשוטות כי גם אין לו למה להתאמץ כשעכשיו בתכנון שההורים שלו קונים לו דירה כשאפילו משכנתא הוא לא יצטרך לקחת.

העניין עם החבר הזה ש... אני גם באתי לימי הולדות שלו וכול הדברים שאירגן... באתי לחתונה שלו בתקופה כלכלית מאוד לא פשוטה כשהייתה לי... ואפילו לאחר החתונה הוא ואישתו עשו בכביכול "חנוכת בית" ביחידת דיור שהם גרים בה אצל ההורים שלו ובאתי גם לחנוכת בית שלו. וגם איתו אותו הסיפור... כשהזמנתי אותו לבית שלי לבוא להגיד מזל טוב או משהו... נעלם... פתאום הוא "עסוק" מי ישמע עכשיו מנכ"ל משרד הביטחון.

פשוט הבנתי שגם לו וגם לבן דוד שלי ממש הפריע לבוא ולכבד אותי ולתת לי הרגשה טובה. חצי שנה לא למצוא זמן לבוא זה חרטא רצינית כן.. כשיש רצון הכול אפשרי כשמנגד באו אליי חברים אחרים שגרים הרבה יותר רחוק ועובדים הרבה יותר שעות ועם משפחות הרבה יותר גדולות.

ברור שעכשיו אני גם בכלל כבר לא רוצה שהם יבואו כי אני אומר לעצמי אם עד כדי כך היה קשה להם לכבד אותי אז איזו עין יש להם עליי.

ומפה אני שואל אתכם מה דעתכם על זה? אתם מבינים אותי? לדעתכם אני אולי נסחף? ואולי הבעיה היא בי כשלקחתי את זה קשה ככה?