נפרדנו אחרי 10 שנים ביחד, איך להתמודד?

זה סיפור לא קצר ומקווה שאנשים לא ישפטו אותי לרעה. אז אני אחרי זוגיות של 10 שנים כמעט. מגיל 18 עד גיל 28. לפני שהכרתי אותה הייתי חנון גמור. כל היום על המחשב, עם מעט חברים ולא היה לי שום זוגיות לפני כן. הכרתי אותה ומשם החיים השתנו... נהייתי יותר "ערס" במראה שלי עם הזמן.. הולך להתאמן ובאופן כללי נהייתי אדם שונה לגמרי ומושך יותר. במהלך כל הזוגיות שלנו הייתה לנו תמיד אהבה חזקה. לפעמים היו נפילות וריבים אבל תמיד אהבנו בטירוף. לפני מס שנים נתפסתי ע"י הבת זוג שלי שהורדתי טינדר לפלא וגם אחרי זמן מה יצא לי לדבר עם עוד 2 בחורות. בעיקר פילרטוט ולא מעבר לזה. לא שכבתי עם אף אחת אחרת. עשיתי את זה לא כי לא אהבתי את הבת זוג שלי. אלא כנראה בגלל שכל החיים שלי לא היה לי כלום ולא היה לי פילרטוט עם אף אחת אז כנראה פסיכולוגי זה היה ממש חסר לי . זאת המסקנה שהגעתי אליה בכל אופן. הבת זוג שלי סלחה לי בכל פעם ואחרי שיחות על הנושא פשוט המשכנו אלא ועברו כמה שנים מאז. לפני שנה וחצי בערך החלטנו לעבור לדירה ביחד... היא החליטה שהיא מתחילה ללמוד תואר ואני בדיוק התחלתי קריירה בעבודה חדשה. היא אמרה לי תחפש דירה ובזמן הזה אני טסה לחול לחודש קצת להתאורר עם אחיות שלה. וכמובן שהסכמתי בכיף ועשיתי את זה באהבה. חיפשתי דירה ומצאתי.. בזמן הזה מלחמה עם לבנון, עבודה חדשה, מתמרן כל יום מהעבודה במשך שבועיים שלמים צובע את הדירה מחדש. משפץ אותה עם אבא שלי. הולך קונה הכל לבד, טלוויזיה, ספה, מיטה, ממלא את המקרר בכל טוב. אמא שלי ואחותי כל יום באות ורק מנקות ומנקות כי הדירה הייתה במצב לא טוב. שהיא חזרה לארץ היא רק הייתה צריכה להביא מזוודה... שהיא הגיעה פשוט לא הרגשתי מספיק הכרת תודה ממנה. לא הרגשתי גם מספיק הערכה ממנה. יש לציין גם שהיא לא עבדה בתקופת התואר ואני זה ששילמתי שכר דירה, שילמתי אוכל כל שבוע וקניות כל שבוע, דלק וכל מה שמסביב והכל נפל עליי וקיבלתי את זה באהבה. הספקנו אפילו אחרי חצי שנה שוב לעבור לדירה אחרת ושוב הכל חזר מההתחלה.. בין אם זה הצביעה, לשפץ, לקנות דברים מחדש והכל חוזר חלילה אבל שוב עשיתי הכל באהבה. גם בלי שום קשר תמיד הייתי מנקה את הדירה לבד ושוטף ועושה הכל לבד למענה. והולך לקניות ודואג שתמיד הכל יהיה מלא עבורה בבית וכל שישי זר פרחים. באמת רק רציתי שיהיה לה תמיד טוב. זאת הייתה השנה הראשונה שלה בתואר והיא כל היום רק למדה מהבוקר עד הלילה. אני הייתי חוזר מהעבודה גם יחסית מאוחר אבל באופן כללי היה לנו קשה לצאת לדייטים בתקופה הזאת וגם התקשורת לא הייתה טובה בינינו. לא היינו רבים כמעט ובאמת שהיה לנו כיף ביחד בדר"כ. כנראה שמשהו בתוכי היה מת... לא היה טוב. יצא לי להכיר מישהי במסגרת העבודה ודיברנו בוואצפ פילרטוט כזה אפשר לומר ושוב כרגיל נתפסתי. אני לא שקרן מספיק טוב ולא יודע להסתיר כמו שצריך דברים ומזל שאני כזה. אחרי שנתפסתי, בת הזוג שלי רצתה לסדר את העניינים אבל אני לא הייתי מוכן. לא רציתי כי משהו היה לי רע עם כל התקופה שעברתי. בזמן הזה הבת זוג שלי לא ישנה איתי בדירה ובקושי דיברנו ויש לציין שגם אחרי שבוע וחצי בערך החלטנו גם להיפרד באופן סופי ולקחת אוויר לנשימה כל אחד. אני בזמן הזה יצאתי כמה פעמים עם אותה בחורה שהכרתי ויש לציין שגם איתה לא שכבתי! רוב הפגישות שלי איתה היו אשכרה שיחות על הבת זוג שלי ועל מה שאני עובר. כאילו ממש פרקתי כל פעם מולה הכל. מפה לשם אחרי תקופה היא הבינה שאני לא בעניין שלה ולא אוהב והיא החליטה לנקום בי וליצור קשר עם האקסית שלי ולשלוח לה מלא צילומי מסך וואופן כללי ללכלך עליי ולהגיד שאני אמרתי הרבה דברים רעים עליה. פה הכל התפוצץ עוד יותר... האקסית החליטה להגיד לי בפנים שהיא לא אוהבת אותי יותר. למחוק אותי מהאינסטגרם. למחוק כל קשר אליי. חסמה אותי בווצאפ ואני חסום כבר כמה חודשים טובים. אמרה לאמא שלי שאני שייך לעבר והיא לא רוצה כלום ממני. ניסתי לעשות הכל בשביל להסביר את זה. להסביר לה שלא שכבתי בסוף עם אף אחת ושאנחנו מגיל צעיר ביחד אהבה ראשונה כל אחד מאיתנו וכנראה שהיו חסרים ודברים שלא עבדו. בין אם זה התקשורת ובין אם זה אולי העניין הפסיכולוגי הטיפשי הזה שלגלות מה זה לדבר כביכול עם אישה אחת וזה היה סוג של חסך שהיה חסר לי כנראה. ניסתי לעשות הכל על מנת לחזור אליה. ימי שישי הייתי נוסע אליה לבית ושם לה פתקים חמודים ופרחים על הרכב שלה. כתבתי לה מכתבים ארוכים שהיא גם כמובן לקחה אותם. קניתי לה אין סוף מחוות עבורה. אפילו שהייתי בחול הצלטמתי בכל מני מקומות יפים בטבע עם שלטים ועל כל שלט רשום שאני אוהב אותה ושאני רוצה להזמין אותה לטיול באיטליה ושלחתי לה את כל התמונות ויש עוד דברים אבל זה כבר לא משנה. גילתי שממש כמה ימים אחרי שהיה לי התקף חרדה ובכי מולה שנפגשנו ממש כמה ימים לפני שכל אחד טס למקום אחר בחול, היא פשוט שכבה עם אדם זר באיזה מסיבה בלילה. קראתי פשוט את כל התיאורים וכל מה שהם עשו כי היא שכחה לסגור את האינסטגרם שלה אצלי. אני לא שכבתי עם אף אחת ואני לא מסוגל אפילו לשכב ולצאת שבעוד היא כבר יצאה לדייטים מאז שנפרדנו ושכבה כנראה עם עוד גברים ופשוט נפרדנו רק לפני 4 חודשים והיא חיה את החיים כאילו כלום ו 10 שנים שנמחקו ברגע אחד. אני לא מפסיק לחשוב עליה, הלב והמוח מסרבים להפסיק לחשוב עליה למרות שנראה שהיא התקדמה בחיים ופשוט שמה עליי איקס אחד גדול. אני כל יום בדיכאון וכל יום בוכה ובקושי מתפקד. במשך 10 שנים היא הייתה מישהי שפתאום במכה אחת השתנתה כאילו לא הכרתי אותה מעולם. כל יום מעלה לאינסטגרם מסיבות ואלכוהול וגברים שמגיבים לה. לא היה שום דבר מהדברים האלה במשך 10 שנים ופתאום הכל התפוצץ ואני תוהה לעצמי שאולי באופן כללי זה גם משהו שהיה חסר לה במשך כל השנים האלה. יש לציין שהיא יותר קטנה ממני בכל אופן.