לפני שנה נפרדתי מהבן זוג שלי שהיינו ביחד 5 שנים. זה לא משהו שבא במכה ואני התכוננתי לזה כמה חודשים לפני, לכן הפרידה עצמה לא הייתה כזאת טראומטית אך בהחלט השאירה צלקת בלב וגעגוע. בתקופה של השנה הזאת יצאתי לדייטים עם כמה אנשים, את רובם הכרתי באינסטגרם או אפליקציות.
כמעט את כל הקשרים האלה סיימתי אחרי 5 דייטים גג, המקסימום שלי זה היה חודשיים עם מישהו. בהתחלה התלהבתי מכל הריגושים שהדייטים האלה הביאו לי, סוף סוף רומנטיקה שהייתה חסרה לי, מישהו שלא מתייחס אליי כמובן מאליו, קובע ויוזם מקומות ומתעניין בי. אבל כרגע אני מרגישה שאני ממש עייפה. מכל הפגישות האלה שלא מובילות לכלום בסוף, בין אם אין משיכה או שיש רד פלאג רציני שאני לא מוכנה להשלים איתו, וזה לא שאני עד כדי כך בררנית. אני הכי רוצה ומוכנה לאהוב, אבל אחרי שחוויתי את עולם הדייטים אני מרגישה כיאילו זה אבוד לי לנצח. אני לא מוכנה לשחק באנשים, לשכב איתם בדייטים הראשונים, רוצה להכיר לעומק ושיהיה חיבור וכימיה לנפש ולא רק לפיזי. לאחרונה גם התחלתי לאכול סרטים על הנראות שלי והגוף שלי, למרות שאני מגדירה את עצמי כמישהי יפה סך הכל, אבל אני מתחילה לחשוב שלסטנדרטים של היום זה כבר לא מספיק.
אז התחלתי יותר להתרכז בעצמי, אני עובדת ועושה תואר, יש לי יחסית הרבה חיי חברה ויציאות, משתדלת ללכת לחדר כושר בין תקופות מבחנים וסהכ הלוז שלי מאוד עמוס אבל.. מגיעות שעות הלילה המאוחרות ואני מרגישה את החור בלב ושמשהו חסר לי. החשש שאני לא אמצא את החצי השני שלי בעולם הזה גורם לי לחשוב שכל מה שאני עושה עכשיו חסר משמעות, כי בשביל מה אני חיה אם לא בשביל האהבה והמשפחה שלי?
רשמתי את כל זה בעיקר לפרוק, אבל אשמח לשמוע על ההתמודדות שלכם עם תקופות כאלה וכמובן סיפורי הצלחה שיעודדו קצת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025