היי אני בן 23.
כמובן שאחרי הצבא נפתחים לחיים האמיתיים ומגלים שהחיים הם לא בדיוק מה שהבטיחו לנו אם זה בנוגע להדדיות , חיבה לזולת , אכפתיות וכו' .
ומגלים עולם של מרפקים אינטרסים ואני בטוח שמי שבסביבות הגיל שלי יודע איך זה עובד.
תמיד הייתי מגדיר את עצמי כיותר "טוב" מ"רע" .
אך בעבר בגילאי התיכון הייתי יותר bad boy , עושה את מה שבא לי לטובתו האישית , אם זה גם בנוגע לבנות המין היפה ואם זה בנוגע לכל דבר . אפשר להגיד שהיה לי בשר.
אך באיזשהו שלב זה התחיל קצת להציק לי ועשיתי מהלך של 180 מעלות שמטרתו היה להוקיע ממני את הרע.
זה התבטא בכך שהייתי מתנדב המון , תמיד שם בשביל אנשים בלי לצפות לתמורה , להיות כן עם בנות המין היפה ולא לשחק את המשחק (דרך אגב לא תאמינו כמה האחוזי הצלחה יורדים במצב הזה אבל לא כל כך עניין אותי כי זה מהלך שבחרתי)
תמיד הייתי מסוג האנשים שאחים של חברים שלי היו אומרים להם שהם צריכים להיות כמוני כדי להצליח משום שסוג של לא הייתי רואה בעיניים אבל בחינניות.
ואני מרגיש שה"טוב" הזה , לקח לי כל פיסת "טוב" בעולם.
אני לא מצליח לחזור ל"אני" הקודם. קשה לי בלימודים , במקצוע (שדורש המון פלפליות ופשוט אין לי את זה) וגם מבחינה חברתית .
אני לא מכיר נשים , וגם שאני מכיר אני ממש שם לב לפחות משיכה ומרגיש הרבה פחות אטרקטיבי . למה? כן ניחשתם נכון , כי אני טוב מדי.
אני לא רוצה להכנס לעניין פילוסופי בכוונה , אבל בקצרה, טוב ורע זה עניין של מוסר ואי אפשר ממש להגדיר את זה אבל כדי שתבינו את הבעיה אז אני בכוונה בוחר במילים האלה.
טוב אז כנראה שהאני הקודם שלי מת , ונשאר אדם טוב מדי , דיי נאיבי עם סיכוי פחות להצליח בכל תחומי החיים בצורה הזאת.
אי אני מחזיר את החיים ברוורס למה שהייתי? אני מתגעגע לזה.
לפעמים רוע יכול להתפס כעוצמה וטוב כרפיסות .
לא יודע מה לעשות .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות