עוד 3 חודשים משתחררת. תמיד נמנעתי ממצבים חברתיים. בהפסקות הייתי לבד. הקורונה הייתה התקופה הכי טובה שלי
תמיד דחו אותי, לא יודעת מה הסיבה
רע לי בבסיס, בעיקר כי אני לבד גם פה. כמה שאני מנסה לצאת מאיזור הנוחות, לקבוע פגישות עם אנשים, אני שונאת את ההרגשה שזה לא הדדי. אני מפחדת לבקש עזרה מהמוכרת בחנות, ולמרות זאת אני עושה את זה. אמרו לי שזה יהיה יותר קל ככל שאני אעשה את זה יותר. וזה לא.
יש לי בן זוג, שהוא מקבל אותי איך שאני, ואני כל כך מודה עליו.
אבל הוא עוד רגע מסיים תואר, נכנס לקבע, והוא ניהיה פתאום מוצלח, ואני כל כך שמחה בשבילו, אבל אני מתסכלת על עצמי, אני רוצה ללמוד רפואה. אבל המחשבה שאני אצטרך להיות עם אנשים יותר טובים מוצלחים וחברתיים ממני, ושאצרך להרגיש כל יום מה שאני הרגשתי בבית הספר, בצבא, אני פשוט לא רוצה את זה. אני מפחדת מהכל!
לעמוד על שלי, לדבר, להביע את עצמי, אפילו לגבש לעצמי דעה. אני עד כדי כך לא סומכת על עצמי. וזה ניהיה רק יותר קשה עם הזמן. הייתי אצל קבנית, פסיכולוג, ומטפלת CBT. כלום לא עוזר. אני פשוט לא מצליחה לראות לעצמי את העתיד שאני רוצה כי יש לי פחד שעוצר אותי מהכל, ואני מרגישה כל כך נחותה ליד בן הזוג שלי בגלל זה. הוא לא יודע על הרגשות שלי. מרכישה שאין טעם להשקיע אם כם ככה אכשל
נואשת לעצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025