אני לא אפתח פה עכשיו את כל סיפור חיי , אגיד בגדול ואתחיל מהטוב שאני מודה על המסע חיים הזה ויש בו המון אור וחיוביות , לאט לאט אני מגיעה ומתפתחת לאישה שתמיד רציתי להיות.. יחד עם זאת יש בי עצבות עמוקה, אני לבד בעולם בת יחידה להורים לא מתפקדים מאז שאני זוכרת את עצמי , כל הסבים והסבתות שלי כבר הלכו לעולמם , יש לי קומץ חברים שאני אוהבת אבל כל אחד בחייו , העבודה שלי מספקת אותי מאוד אבל זה מה שזה עבודה.. אני אחרי פרידה מגבר שאהבתי מאוד, שחלמנו קדימה עד שפתאום כבר לא, ולמרות שאני דיי בטוב יש רגעים שממש לא , וזה קשור אליו אבל גם קשור לכל מה שכתבתי עוד קודם .. פשוט עצבות לסחוב את החיים האלה לבד להגיע לגיל 30 בלי להגיע לנחלה שלי..
ולמרות שאני בוחרת להסתכל תמיד על החיובי יש רגעים שהעצבות הזאת תופסת את כל המקום . מרגישה שאני קצת עייפה מלחיות לצד העצב הזה כל הזמן .. אני מטפלת ומדברת ומשחררת בשנים האחרונות ועדיין בכל זאת הוא תמיד שם ..
לא יודעת אם יש עצות לדבר הזה .. אבל אולי לשתף יעשה טוב לעוד 10 דקות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025