לפני שיצאתי קצונה רציתי להשפיע על אנשים ועל חיילים ולהיות אמא ואבא שלהם, רציתי לתת להם את כל כולי. ואז במהלך המסלול פתאום הרגשתי משהו אחר, שפתאום אין לי סבלנות יותר להשקיע ותמיד חיכיתי שקורס אחד יעבור ואז חיכיתי שהשני יעבור. בסוף כשקיבלתי את השיבוץ אז הייתי כבר מוכן והכל וממש רציתי להתחיל. הגעתי ליחידה נתתי מעצמי חודשיים ואז פשוט נמאס לי. נמאס לי לדבר עם חיילים שלא שמים עליי, נמאס לי שלכולם אני חייב הסברים כל הזמן, נמאס לי לרדוף אחרי חיילים, נמאס לי שהם מקטינים ראש ולא יותר מדיי משכילים, נמאס לי לקבל בראש על כל דבר קטן. פשוט נמאס לי, אם בעבר חשבתי שאשאר בצבא הרבה שנים, אז עכשיו קשה לי לראות את עצמי בשנה קבע. יכול להיות שכל הקטע הזה לא מתאים לי, אני מוצא את עצמי סובל כל יום, לא רוצה לקום מהמיטה ולא שמח פשוט. אחרי התלבטויות אני חושב שאני רוצה לרדת בדרגה ולחזור להיות חייל.
איך אני עושה את זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025