היי,
אני בת 27 ויש לי אחות בת 30. אנחנו מאוד קרובות וכך היינו כל החיים, אבל גם היינו רבות המון במהלך החיים על דברים כמו בגדים וחברים לפעמים לרמה של מכות.
במהלך כל החיים אני הייתי התאומה ה"רזה", מדובר בהפרש מינורי של מקסימום 5 קילו שהיא כל החיים ניפחה את זה לממדי ענק.
תמיד היה לי יותר בטחון עצמי, יותר חברים ויותר שמחת חיים. חוץ מזה אין ולא היו הבדלים משמעותיים אחרים ואולי אפילו להיפך כשהיא הייתה טובה בתחומים שאני לא. ובכל מקרה היה לי קשה להבליט את הטוב שבי כי היא כל הזמן הייתה רואה אותי ואז ניהיה לה קשה עם עצמה.
הבעיה שלי היא כזו: היא לא חברותית, בכלל. היא רואה כל אדם כמי שבא לעשות לה רע, חוסר בטחון שמגיע לשמיים, הרבה מהאינטראקציות איתה הן לדרוך על קליפות ביצים. אין לה חברים ואין לה זוגיות בגלל כל מיני סיבות שחלק מהן לגיטימיות וחלק לא, והיא מוציאה הרבה הרבה הרבה רעל עליי ועל הסביבה לעיתים תכופות. היא גרה בבית ויש המון ריבים עם ההורים שגרים שם, לא הסתדרה אף פעם עם שותפים, לא מרבה לצאת מהבית
הבעיה שלי היא שההתנהגות שלה משפיעה עליי לרעה. היא מוציאה המון רעל על אנשים, אין לה חיים חברתיים בכלל ובמהלך השנים היא כ"כ השפיעה עליי לרעה בקטע החברתי שעכשיו גם לי כמעט ואין.
כל פעם שאני מנסה לומר לה על זה משהו היא מתפוצצת מ0 ל100 ויורה עליי המון חיצים של רעל ושנאה במסווה שהיא עומדת על שלה, אבל היא פשוט לא נעימה ונפיצה. על כל בן אדם היא מוציאה כמויות רעל אדירות וחושבת שכולם באים להזיק לי ולכולם יש אג'נדות לעשות לה רע.
היא רבה ריבי ענק עם רוב האנשים שהיא מכירה, ריבים מביכים שהגשר נשרף אחריהם. מתנהגת בדרכים מאוד קטנוניות וילדותיות ומביכות.
אני פשוט ממש רוצה כבר שיהיו לה חיים חברתיים משלה ושהיא תתקדם בחיים שלה ותפסיק לחטט כל הזמן בשטויות. אני לא יכולה לומר על זה כלום, אז שוקלת מה כדאי לי לעשות כדי שיהיו לי חיים בריאים ושפויים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות