לאחר אירוסין האם אפשר להתגבר על פערים? האם שווה לנסות לעבור אותם ואיך אפשר?

היי,
התארסתי בתחילת 2025 לחבר שלי, אחרי זוגיות של 4.5 שנים. הוא באמת בחור מקסים אוהב, אכפתי, דואג לי, עובד בעבודה טובה ומרוויח יפה. במשך רוב הזמן שלנו יחד הרגשתי בטוחה ואהובה, והייתי בטוחה שזה זה. אבל מאז האירוסין והמעבר המשותף לדירה הראשונה שלנו מאז תחילת הקשר התחילו לצוף בי שאלות והתלבטויות שמערערות את הביטחון שלי לגבי העתיד שלנו.
אחד הנושאים המרכזיים הוא נושא המגורים. לפני המעבר גרנו די רחוק, כשעה נסיעה בין הערים. כשהתארסנו והתחלנו לחשוב איפה נגור, לי היה חשוב להישאר קרוב לאמא שלי אני הבת הקטנה, האחרונה שיצאה מהבית, ואמא שלי נשארה לבד. הקשר בינינו מאוד קרוב. הוא, לעומת זאת, היה נעול על העיר ממנה הוא מגיע ולא היה מוכן לשקול לגור קרוב למרכז, איפה שאני גרתי. בסופו של דבר, בלב כבד, ועם הרבה בכי ותסכול, הסכמתי לעבור לגור קרוב לעיר שלו במרחק של 20 דקות מהמשפחה שלו. מאז אני מרגישה בודדה, רחוקה מהבית, וזה הכניס אותי לדיכאון וחרדות.
אבל לא רק נושא המגורים מטריד אותי. אני שמה לב ליותר ויותר פערים בינינו שעד עכשיו אולי העדפתי להדחיק או לא להתייחס אליהם ברצינות:
1. התנגדויות לרצונות שלי: למשל, אני לא מרוצה מהעבודה שלי, אבל כשאני מעלה רעיונות או אפשרויות חדשות שיכולות לעשות לי טוב הוא מתנגד. טוען שזה לטובתי שהוא אומר לא. או כשאני מדברת על רצון לעשות קעקוע, הוא מתנגד בתוקף ואומר לי לא ושזה מכוער ואני אצטער על זה.
2. הבדלים בדת ובערכים: המשפחה שלו דתית, והוא אמנם לא שומר בעצמו, אבל כן מבקש שננהל בבית מטבח כשר כדי שהם יוכלו להגיע. בנוסף, הוא משתתף בשיעורי תורה, והשיח אצלו על דת ופוליטיקה מאוד קיצוני בעיניי שכוללות התבטאויות שליליות על שמאלנים, אשכנזים, צפייה רק בערוץ 14 וכו. הדברים האלו מרתיעים אותי, כי אני אדם שמאמין בקבלת האחר ובשיח פתוח ולא שיפוטי. אני מפחדת מהחינוך שיינתן בעתיד לילדים אני לא רוצה בית דתי או פוליטית קיצוני.
3. חוסר חיבור לתחומי העניין שלי: אני מאוד אוהבת חיות, זה עושה לי טוב לנפש. כשדיברתי על להביא כלב או חתול הוא התנגד בתוקף, אמר שזה מגעיל, וגם מתבטא בצורה מאוד מזלזלת על הכלב שלי שיש לי בבית של אמא. לפני שבועיים אמא שלי הייתה בחול והייתי צריכה לשמור על הכלב ולטייל איתו והעלתי את הנושא שאולי נביא אותו לבית שלנו כדי שיהיה לי יותר נוח והוא לא הסכים אז ישנתי אצל אמא שלי.
4. תחושת ריחוק מול המשפחה שלי: המשפחה שלי די מורכבת אבל אני אוהבת אותם מאוד ומחוברת לאחי ולאמא שלי מאוד. אנחנו משפחה רוסיה ואבא שלי שאנחנו לא בקשר איתו בן אדם מאוד מורכב וקשה בחיים שלי. שיתפתי אותו בעבר בדברים שמתרחשים אצלי במשפחה והוא הגיב בצורה לא תומכת. יש בי פחד לשתף אותו היום בעוד דברים שקורים ומשפיעים עליי במשפחה, כי אני מפחדת מהשיפוטיות שלו. הוא גם לא ממש התחבר למשפחה שלי, מתרחק ממפגשים איתם, ואני מוצאת את עצמי נמנעת מלהזמין אותו כדי למנוע חוסר נעימות.

למרות שהוא בן אדם טוב ויש בו המון תכונות יפות, אני מרגישה שהפערים האלה גורמים לי להתרחק ממנו. אני דוחה כל דיבור על החתונה כי אני לא מרגישה בטוחה בעצמי ובבחירה.
אני מאוד מבולבלת. מצד אחד, מדובר בקשר ארוך עם בסיס חזק, עם בן אדם שאכפת לו ממני ולי אכפת ממנו. מצד שני, יש הרבה דברים שמרגישים לא מתאימים, ובעיקר לא מאפשרים לי להיות אני.
האם אפשר להתגבר על פערים כאלה? האם שווה לנסות לעבור אותם ואיך אפשר? אשמח לשמוע את דעתכם