אני רוצה לברר משהו, אני נשוי כבר כמה 7 שנים עם 2 ילדים
בשנים האחרונות בעיקר שאני ואשתי מתווכחים או שמשהו לא מסתדר בינינו
היא מתפרצת ומתחילה לדבר מגעיל נאמרו הרבה מילים
חתיכת אפס מטוממטם, אני שונאת אותך, מפגר , אידיוט, איך התחתנתי איתך,
עכשיו זה רק חלק מהדברים, המון פעמים היא אמרה אני רוצה להתגרש מממך, זה כאילו חזר על עצמו המון, הפעמים שהיא התנצלה היו אולי פעמיים, 99 אחוז מהפעמים הייתי מפייס אותה ומדבר איתה אבל היא לא הייתה מתנצלת והיית אומרת שהיא לא רוצה שנתגרש והיא רוצה שיהיה לנו טוב, לרוב שותקת, לא יודע אולי אני מפספ פה משהו, אציין שהיא יכולה בריב להשאר בשקט שבועות בלי לדבר חוץ מהדברים שקשורים לבית, ובנוסף אני מרגיש כאילו אני לא יכול נקרא לזה להיות חסר סבלנות או במצב שאין לי עצבים, כאילו היא לא מכילה אותי, עכשיו אני מסתכל על זה ברמה שכאילו אישה קשה לה להתנצל לפי ההבנה שלי בחיים ואני יודע שהיא רגישה
הנקודה שהיא אני אשמח שתעזרו לי להבין איך אני אמור להתייחס לזה.
כי אני אדם מאוד מאמין ואני משליך הרבה על השם יתברך שכל הביזיונות האלה ממנו באיזשהי דרך אבל אני לא חי שם אני חי פה
הנקודה שלי האם זה משהו שאתם הנשואים מכירים, מה אתם חושבים שאני צריך לעשות במצב כזה? הבעיות נקרא על זה המתמשכות איתי זה שאני קשה לי לקום בבוק ולתפקד ואני אדם מבולגן ברמה שאני לא מחזיר דברים למקום תמיד אבל זה אני ואני באמת משתדל, כך גדלתי מעבר לזה אני לא רואה איזה משהו חריג שאני עושה, היא גם אף פעם לא מסבירה את עצמה גם שאני מנסה לדבר איתה
אני לרוב שותק וסופג בעיקר כי אני לא רוצה שזה יקרה ליד הבת שלי היא בת 7
יכול להיות שאני רדום על החיים שלי??
קיצר אני לא יודע מאיפה להתחיל ואיך לסיים, אשמח לעצות, הכוונות, חידודים, אשמח לענות אם יש שאלות שיעזרו לכם לתת תשובות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות