היי,
אז ככה... התחלתי לפני שנתיים ללמוד במכללה דתית כלומר עם הפרדה.
היה לי ממש טוב עד עכשיו ברוך השם והכיתה קטנה ככה שיש יחס אישי לכולן והבנות ממש אחלה.
הסמסטר האחרון אני צריכה להשלים קורסים וגם שנה הבאה אז יוצא שחצי מהתכנית לימודים היא עם הכיתה הנוכחית שלי כלומר שנה ב' וחצי עם שנה א'.
התחלתי ללמוד עם שנה א' לפני שבוע בערך וזה ממש ממש קשה לי, אני בן אדם חברותי ואומרים עליי שאני דווקא כיפית ונעימה ואף פעם לא היה לי קשה מידי להסתדר במקומות חדשים להיפך, חשבתי שזה יהיה נחמד דווקא להגדיל את המעגל חברים.
אני מרגישה שהן לא מעוניינות להכיר אותי, אני מנסה להפתח אבל אני גם לא רוצה להראות מסכנה... אני יושבת לבד כל שיעור, ואת ההפסקות אני חוזרת כדי להעביר עם שנה ב', אם אני כותבת הודעות בקבוצת ווצאפ שלהן אף אחת לא עונה לי... זה ממש מעליב, הן בנות בוגרות אני לא מבינה למה הן מתנהגות ככה... אצלנו בשנה ב' גם נכנסו 2 בנות חדשות אבל הן ממש נעשו חלק מאיתנו.
אז חשבתי לעצמי שאם הן לא רוצות, הן הפסידו אותי ובסופו של דבר באתי ללמוד ויש לי ברוך השם מספיק חברים, אבל האמת שאין לי חשק לקום בבוקר ולהכנס לכיתה הזאת זה דורש ממני המון אנרגיות ואני לא יודעת מה לעשות אני מרגישה בשיעורים האלה ממש בודדה, כי כולן מדברות אחת עם השניה ואני נראית מסכנה כזאת מהצד... אני מרגישה כאילו חזרתי ליסודי.
זה ממש לא נעים לי אבל אני לא יודעת מה לעשות.
ניסיתי לראות אולי יש לי אפשרות ללמוד מהבית אבל לצערי לא מאפשרים לי את זה, יש חובת נוכחות. ושנה הבאה אני אעשה איתם הרבה יותר קורסים וזה מפחיד אותי לחשוב על זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025