אני בחור חרדי - דתי ושכבתי עם נערת ליווי

אני בחור חרדי בן 18 , גדלתי בבית חרדי ואני חיי בסביבה חרדית ממש אבל עם די פתיחות לעולם , אני חושב שהסביבה החברתית המוסדית שלי קצת דירדרה אותי ומתלווה לזה שהיה היה לי מעיין חסך של מגע עם המין השני ובשלב מסוים התחלתי להימשך לדברים קצת מוזרים מעיין פטישיזם כנראה בגלל אותו חוסר של אינטרקציה עם המין השני
חשבתי על דרכי התמודדות וטיפול בזה , וניסיתי אבל לא עזר לי
העניין הוא שכן הייתה לי את ה״אפשרות״ לצאת עם בחורה , אני די מוכשר במה שאני עושה, לא השפיץ בחברה אבל כן אחד שיכול לסדר לעצמו זוגיות
אבל זה הרגיש לי שזה לא יהיה משהו שיוכל להחזיק מעמד עקב הסיטואציה בא אני נמצא , חרדי שרוצה זוגיות אבל לא כזו של שידוך אלא ממקום של היכרות וחיבור אבל שמירה על ערכים דתיים שחשובים באמת ועצם העניין שזוגיות כזו מצריכה רמת השקפה זהה
ואז זה קרה , פשוט נכנסתי למעין בור בלי תחתית ואני רואה שאני רק מדרדר בחוסרים שלי ותובע בבוץ הזה שנקרא ״חיים״
וככל שהזמן עובר רק נוצרים לי עוד ועוד עומסים שרק מגבירים לי את תחושת ה״חוסר״ הזאת
פתאום אני כבר חצי שנה באוניברסיטה, פתאום אני פחות מתאמן , פתאום קצת קוצר נשימה
ואז בשיא אני מרגיש שאני חייב לעשות משהו .
הצורך והרצון העז שלי בחברה פשוט גבר עליי הזמנתי טיסה למקום שבו זה חוקי ופחות מסוכן ופשוט פניתי לחברה רשמית חוקית והזמנתי שירות של נערת ליווי , אני לא אפרט יותר מדי את החוויה עצמה שהייתה רק אכתוב שאני זוכר שישבתי בחדר במלון וחיכיתי וחיכיתי וראיתי איך עובר עוד 5 דקות ועוד 3 דקות ועוד דקה ועוד 2 דקות ופשוט חיכיתי משותק כולי . מצד אחד מבועת ומבין את גודל הדבר שאני הולך לעשות , לפחות מבחינה דתית וחברתית , מצד שני רוצה מאוד בלשון המעטה כבר לחוות את זה , כבר היה לי בראש דיון אם רק אורלי וככה זה פחות אסור הלכתית או שגם ורגיניאלי , ואני עד עכשיו זוכר את הדפיקות , הדפיקות . וואי וואי נמרצות אך עדינות
אני פותח את הדלת . . . אפשר לומר ששילמתי הרבה כסף על זה החוויה הייתה יותר מבעיתה ממענגת והיא הייתה מענגת , היה לי קצת קשה בסיטואציה והיא הרגישה בזה . לא ידעתי מה להגיד , בחיים לא חשבתי שיהיה כל כך קשה להסביר עכשיו מה אני רוצה ועכשיו מה אני רוצה
הסיפור נגמר בסקס . כל זה הסתיים בפחות מחצי מהזמן ואני הרגשתי מסופק מהמעשה ולא מסופק מעצמי
אני לא יודע מה אני אעשה עם עצמי אבל עכשיו קשה לי , אני מבין את גודל החטא , ואני יודע על ההלכה של ״ילך לעיר זרה ויתנהג כגוי״ ואני חושב שכן הייתי במקום של אותו יהודי שחייב לקיים את התאווה שלו
אבל בכל מקרה בעצם המצב אני עדיין מרגיש מחולל וחלול , כמו אחד שיתירו לו לחלל שבת פעם אחת , ברמה מסוימת מותר לך אבל בפנים בתחושה אתה מרגיש שזה לא כשר , פי כמה וכמה במקרה שלי שיש בזה יותר בעייתיות ובעצם הדבר בלי דת ותורה זה דבר מגונה ואולי בזה תמונה הבעיה , שהראש שלי כל כך מושפע מהסביבה שמצד אחד אני מביא את עצמי לידי ״חטא״ מצד שני הרגשות אשם באות בעקבות אותה סביבה
יש נפילות , ואני יודע שאפשר להתגבר
אבל עדיין
משהו עם עצמי לא שלם