הייתי בקשרים שהם רק רציניים וארוכים , הבן זוג האחרון שלי בגד בי , ריסק אותי ואת האמון שלי בכלל באנשים. הוא לא אדם רע, הוא רק שקרן שחשב שהוא מאוד מתוחכם.
רצה לחזור אלי ולא רציתי ולא מהמקום אם אני יכולה לסלוח אלא מהמקום שברגע שהוא בגד, הוא הפך להיות למישהו אחר מבחינתי שלא אותו בחרתי.
זה דבר שאי אפשר לשנות.
על הדרך פוגשים גם בכל מיני כאלה שחושבים שאני לא אבין או ארגיש אם קיימת עוד אחת במקביל אלי או כאלה שסתם מטרידים כמו הרבה שכבר פגשתי ובקיצור, סתם אכזבה מהיצור האנושי שנקרא אדם.
זה לא שיהיה לי קשה לצאת היום עם מישהו, זה לתת בו אמון.
ואמון זה הכל ולפני כל שיקול מבחינתי. מהקשר האחרון למשל למדתי שאין שום משמעות לאף סטטוס אישי שיש למישהו, ככה שלא ממהרת לקבל סטטוס מבן זוג אלא מהות.
נכון, אני עוד צעירה אבל לצערי בתחום הזוגי הגעתי למסקנות של בן מאה ואני פוחדת שאבחר בסופו של דבר להיות לבד, ואני לא רוצה את זה.
כי כן אני רואה ופוגשת בבחורים מקסימים, אני פשוט לא מעמיקה שיחה וממשיכה בחיים שלי.
קשר אידיאלי מבחינתי זה לאהוב ולחבק אותו חיבוק דובי מתוק אבל גם להכיר תרבויות אחרות ביחד מאשר להיות דבק כל היום. וכן, שיהיה חופשי לעשות מה שבא לו ושיעשה באמת חיים משוגעים ולא עם בנות ושיחזור רק אלי.
בלי להתעסק בביקורת כל היום.. או משחקי מחשבה וכאלה ..
לא בא לי שיתחיל לצעוק בקולי קולות למה גמרתי לו את המים החמים, למה קניתי עוד חזיה, ולמה קניתי לחם חיטה מלאה ולא כוסמין..
שישאיר אותי לבד כל ערב כשהוא יוצא עם חברים, התכתבויות קבועות עם בנות קבועות ודיבורים עלי או הקמצנות.. . ובכלל על כל דבר לקטר ולהתלונן אוף
נראה לי שהבחור שאני מחפשת קיים אולי רק בנטפליקס. ... .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות