בן זוגי היה הדבר הכי נפלא וטוב שקרא לי עד עכשיו בחיים, אבל דרכינו התפצלו ואני בדיכאון עמוק מאותו יום שני האחרון.. בכיתי במשך 4 לילות והחזקתי את זה עמוק בלב בלי לספר ליותר מידי אנשים חוץ ממי שחשוב לי שידע, זה מקל אבל אני עדיין מתקשה להתגבר על התחושה למרות שעבר כמעט שבוע. אני לא רוצה להרגיש כל כך רע עם עצמי והמצב בעיקר, וגם יש לי טיול שאני מחכה לו כבר המון המון זמן אחרי 3 שנים ארוכות במערכת הצבאית וממש אבל ממש הייתי רוצה לחוות את הטיול הזה כמו שמגיע לי. חשוב לי שתבינו, אני לא כועס עליו, לא שונא אותו ובטח ובטח שלא נותר לו טינה חס וחלילה. להפך- הוא הבן אדם הכי טוב שהכרתי ואני מוכיר ומעריך אותו על כל כך הרבה דברים שהוא עשה בשבילי, והיחס והאהבה שהוא הפגין כלפי ורחש לי. זה נחת עלי ביום בהיר, כשהוא אמר לי שהרגות שלא כלפי השתנו ושבאופן אישי היה לו קשה להתמודד עם האמת הזו לו עם עצמו, ושבאמת הוא לא מגיע לי, שהוא לא שווה את זה, ושמגיע לי מישהו טוב יותר ממנו. הסתכלתי בעצב בעיניים הכהות שלו, בלב שבור, ופה שלא יכול להוציא הגה. השפלתי מבט והיה לי מאוד קשה להגיד את המילים שלא רציתי שיצאו לי מהפה, כאילו זה חלום רע שתכף אתעורר ממנו.
אני מרגיש יותר טוב עכשיו, אבל רק רציתי לשאול- יש דרך יותר טובה להתעודד ולהמשיך הלאה? משהו שזמן לא יכול להביא לי?
וסליחה מראש על החפירה, אני רק מקווה להרגיש טוב בטיול..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025