נמשכת לפסיכולוג שלי, מה זה אומר ואיך להפסיק?

זה דפוק אני יודעת, אבל בבקשה אל תשפטו אותי.

אני מטופלת תחתיו מאז גיל 18 עם הפסקות פה ושם בגלל הצבא.
אין לי נסיון מיני למרות שגברים כן מראים בי עניין, כי יש לי חרדה כללית שזו הסיבה שהתחלתי את הטיפול.
זה השתפר עם השנים ויש לי חברים וגם ידידים בנים ולא רואים שיש לי חרדה חברתית אבל אני צריכה הרבה זמן לבד כדי להתאפס ובפנים אני סובלת, ולא מסוגלת לחשוב על זוגיות או אקטים מיניים עם מישהו אחר, חוץ ממנו.

הוא בן 40, לא מאוד מושך, נשוי עם ילדים, אבל אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב עליו בצורה הזאת.
אמרתי לו שאני נמשכת אליו ושנעבוד על הסיבה האמיתית שבגלל זה זה קורה, אבל האמת היא שרציתי לראות איך הוא יגיב ויכולתי קצת לראות שהוא מוחמא ומופתע וזה מה שרציתי.
עשיתי לו סטוקינג בפייסבוק, קראתי כל מאמר שהוא אי פעם כתב, הגעתי עד לתזה שלו בדוקטורט, אני יודעת איך אשתו והילדים שלו נראים.
ואני יודעת שהוא בבסיס שלו די חסר ביטחון ושיש למה שאני אומרת השפעה עליו ואני לא אשקר אני שמחה כי אולי זה באמת יקרה.

זה הגיע למצב שאני התחלתי ללכת לחדר כושר ולהוריד עוד במשקל כדי שהגוף שלי יראה טוב, לקנות בגדים צמודים שמדגישים את הקימורים במיוחד בשביל הפגישות, להתאפר ולעשות פן ולסדר שיער שעה לפחות לפני כל פגישה, אני נראית הרבה יותר טוב משהייתי לפני כמה שנים ויש גברים איכותיים מאוד שהראו בי עניין אבל אני לא מסוגלת לתת לזה הזדמנות ורק חושבת על הפסיכולוג.
חברות שלי והמשפחה כבר כמה פעמים שאלו אותי אם אני לסבית כי אני דוחה גברים איכותיים ולא הייתי בזוגיות, מן הסתם לא אמרתי להם שאני נמשכת רק אליו.

אמרתי לו דברים שלא אמרתי ואני לא אגיד לאף אחד, ואני כל כך צריכה את האישור שלו שאני בסדר, ואני מרשה לעצמי לכתוב את זה כאן למרות שזה מגעיל כי זה אנונימי, לא מספיק אכפת לי מאשתו ולא מהילדים שלו ולא מעצמי ומהעתיד שלי וממה שנכון או מהבעיה האמיתית, בא לי לשכב איתו אני אפילו לא צריכה ממערכת יחסים רק להמשיך ללכת לפגישות כרגיל ולשכב מדי פעם ולהרגיש שהוא אוהב אותי.
אבל אני יודעת שזה ממש לא בסדר, והגעתי אליו כדי שהוא יעזור לי להיפתח לאנשים אחרים ולרעיון של זוגיות אמיתית עם מישהו בגילי, כי הרעיון של זוגיות עם הפסיכולוג לא מעניינת אותי אז זה כנראה לא שאני מאוהבת בו אלא משהו אחר...

אולי אני בסדר עם זה רק כי אני חושבת שזה לא באמת יקרה, ואם זה היה ממשי כמו הגברים האחרים שמראים בי עניין הייתי מתרחקת בגלל החרדה. ואני ממש לא רוצה להיות מישהי שמפרקת משפחה או מסכנת מקצוע של מישהו. אבל זה בערך כל מה שהחיים שלי סובבים סביבו כבר שנתיים, שהוא יאהב אותי ושנשכב.

אין לי ממש עם מי לדבר על זה ולדבר על זה איתו לא תמיד באמת עוזר כי זן בעיה מולו..

אז מה לדעתכם הבעיה ואיך להפסיק?