התקבלת לרפואה בארץ-לא מוותרים על זה -תזרום
רפואה תמיד היה בראשי והרגשתי שהלימודים יתאימו לי וגם המקצוע והאתגר שטומן בתוכו..
ניסיתי בגיל מוקדם להתקבל לאחת האוניברסיטאות , על אף שהתקדמתי בשלבים לא היה לי מזל ולא התקבלתי..נטשתי את הרעיון כי מאוד רציתי כבר להתחיל ללמוד..
התחלתי ללמוד הנדסה, לא נהניתי מהלימודים ולא הרגשתי שהתואר משאת נפשי אבל זרמתי ..
סיימתי את הלימודים והגעתי לעבודה נוחה, נחמד ..הרגשתי שנוח לי, המשכורת גבוהה , הרגשתי שהתחלתי להישאב בחיפוש אחר נוחות ולא מיצוי עצמי או אתגור אבל לא הרגשתי שאני סובל..
בעקבות שירות מילואים ארוך שמעתי על מתווה מיוחד לקבלה לרפואה למילואימניקים ומצאתי את עצמי מתמיין לזה, הרגשתי שיש לי עדיין את הרצון לרפואה בפן הרעיוני מבלי לחשוב על הדרך עד לשם וגם התעלמתי מעניין הגיל וההקרבה שתהיה אבל באותו הרגע אמרתי מה הסיכוי שאתקבל עם התחרות הגדולה אך לפתע התקבלתי וגם במקום שלא מצריך שינוי מגורים..
לצד השמחה שזה קרה הגיע גם הרבה תסכול על למה זה הגיע עכשיו , בגיל הזה ,ולא לפני עשור , אני עדיין רווק כך שאין לי מחויבויות של ילדים אבל הצעד הזה מלחיץ ובאותה נשימה מלחיץ גם לוותר על זה..
ההורים שלי מאוד גאים תומכים ואומרים שיעזרו במה שצריך, אם כי כן אמרו שאנסה לשלב עבודה יחד עם הלימודים במתכונת מסוימת כי הבינו שזה אפשרי.. אבל חברים ואחים שלי אומרים שזה מטורף ולדעתם אני חוזר אחורה ושכבר זה לא רלוונטי ופרקטי בגיל כזה.. מציעים לי שאעשה קורסים בתחום שלי , שאמציא מחדש את עצמי ואעשה עוד דברים אבל לא להתחיל לימודים תובעניים כאלו גם אם התקבלתי ..
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025